לוחמי חיל הים בגבול הצפוני: "חיזבאללה פועל פה לא פחות מהיבשה"

ימים ספורים לאחר החתימה של ישראל ולבנון על הסכם מסגרת שמגדיר את העקרונות ואת מפת הדרכים לשלום עתידי בין המדינות, בחיל הים הישראלי לא קופאים על השמרים.

כזכור, ההסכם בין ישראל לבין ארץ הארזים כולל התחייבות של האחרונה לפעול כדי לפרק בשטחה "קבוצות חמושות שאינן מדינתיות", דהיינו חיזבאללה, בעוד מובהר כי לישראל אין שאיפות טריטוריאליות בכל הקשור לשכנתה הצפונית.

גם תחת המציאות המדינית החדשה והשברירית למדי, הכלים של חיל הים ממשיכים לפעול במרחב הגבול הימי ורחוק ממנו כדי להסיר איומים ימיים שעודם מתהווים נגד מדינת ישראל. מי ש״מככבת״ בהקשר זה היא הדבורה, ספינה בעלת יכולת תמרון ולוחמה גבוהות, שמאפשרות ללוחמים שעליה לספק מענה מהיר ויעיל לאותם איומים.

״תמיד יש דבורות על הגבול, אבל אחרי שבחודשיים האחרונים המערכה מול חיזבאללה בלבנון התעצמה חשוב לנו להפגין נוכחות גם מעבר לגבול״, פותחת סרן י׳, מפקדת סיירת בפלגה 914 הפרוסה במרחב הצפוני, עת אנו עולים על הכלי ומתכוננים להפלגה.

י׳, מפקדת סיירת שנייה בתולדות חיל הים, אמונה על ארבע דבורות שמסיירות באזור 24/7. ״אנחנו פועלים במתכונת של שבוע ים ושבוע חוף. בשבוע ים אנחנו מסיירים, שומרים על אסדת לוויתן, מסכלים פח״ע וחוצים לא פעם את הגבול הצפוני כדי להכיר את השטח כמו שצריך, וכך לשמור על השגרה ועל ביטחון האזרחים. בשבוע חוף, אנו עוגנים אבל לא יורדים מהדבורה. הלוחמים ישנים על הכלי ומטפלים בו, תופסים כוננות בנמל, ויוצאים שוב לים״.

עוד טרם ההפלגה עצמה אנחנו יורדים שני מפלסים מטה, להכיר את שאר הצוות שלא נמצא על הסיפון. ״החבר׳ה האלה מעבירים את כל השירות שלהם בספינה, זה הבית שלהם. זה מעורר השתאות - הם מסתגלים לתנאים צפופים", מוסיפה י׳. "כשאתה לוחם שמשרת על דבורה יש לך חצי ארון לעצמך במקרה הטוב. הלוחמים חיים כאן יחד ונמצאים אחד עם השני כל הזמן, לטוב ולרע״. באופן אירוני, אחד מהם מציין בפניי כי הוא מצליח למצוא שקט דווקא בחדר המכונות של הספינה, אליו נכנסנו לרגע ומיד יצאנו בשל עוצמת הרעש שבו.

"הלוחמות לא פחות קשוחות"

בתוך אותה צפיפות, נשמעה לא פעם ביקורת על השירות המשותף של נשים וגברים יחד על הכלים של חיל הים; סרן י׳, שמפקדת כאמור על צוות של לא מעט לוחמים גברים, מבהירה כי הדבר הוא ״חלק מהדנ״א של החיל״ ושלא מדובר בדבר חריג.

לדבריה, ״כבר שנים רבות שנשים משרתות על ספינות לצד לוחמים, לכן אני גם לא מרגישה שפרצתי תקרת זכוכית. ככל שיש יותר נשים במערכת הן מגיעות ליותר תפקידים שבעבר לא שירתו בהן נשים, ומצליחות לפתוח דלתות ולהוכיח את עצמן. באופן אישי אין בעיניי שום הבדל בין גברים לנשים בפיקוד, ולפעמים לנשים יש אפילו יתרון ברגישות ובאכפתיות שהן מביאות איתן. הן לא פחות קשוחות והן דורשות המון בסטנדרט גבוה כל הזמן, ובהחלט יש לשני הצדדים מחויבות הדדית״.

אף על פי כן, בדבורה עצמה לא תמצאו לוחמות ימיות, על מנת להצליח לשמור על פקודת השירות המשותף - אך בהחלט ניתן לראות חובלת שמשמשת כמפקדת הכלי בשל הפלטפורמה המאפשרת לשילוב כמפקדת.

"יש ניסיון לאתגר אותנו"

בחזרה לסיפון. כשאנחנו עולים אנחנו פוגשים את סגן מ׳, מפקד דבורה בפלגה 914, שבינתיים מתחיל להשיט את הספינה שיוצאת למשימת ביטחון שוטף.

״כמו ביבשה, יש נסיונות של צד אדום לנוע במרחב שאסור לנוע בו ולאתגר אותנו לצד התנגדויות אלימות לפרקים, אבל אנחנו ׳מחזיקים׳ את הקו הצהוב כמו ביבשה ומגיבים לכל תנועה קרובה אליו בצורה חד משמעית״, הוא אומר.

״אנחנו הגבול הפיזי. הים מספק זווית שביבשה מורכב מאוד להחזיק ובעיקר יכולת ארטילרית שייחודית לזירה, ובאופן הזה אנחנו משתפים פעולה ויוצרים תמונה שלמה, כמו במבצעים בלבנון אשר לקחנו בהם חלק יחד עם כוחות החי״ר והשריון. זו תקופה נהדרת להיות בה מבצעי״, הוא מוסיף בחיוך. 

לשאלתי האם לארגון הטרור היו הצלחות דומות בגזרה הימית, משיב סגן מ׳ ש״הזירה הזו חשובה מאוד לחיזבאללה, והוא משקיע בה כמו שהוא משקיע ביבשה. מצד שני, הוא יודע שאנחנו מפטרלים וחוצים גבול, ולכן הרבה פעמים נזהר. ובכל זאת, אנחנו לא שאננים. אני לא זוכר הצלחה משמעותית של חיזבאללה בחודשיים האחרונים בהקשר הימי, אבל הוא בהחלט חושק בנו והיה שמח מאוד לפגוע בנו״.

האמירה לפיה כוחות הפלגה לא שאננים גם במצב שנחשב רגוע יחסית, מתארת בצורה המיטבית את תפיסת החיל כולו לאחר השבת השחורה בשבעה באוקטובר ואחרי הכישלון של הכוחות הימיים באותן שעות. ״אנחנו דואגים לשמור על הדריכות המבצעית הגבוהה ביותר ולא רק במה שנחשב ׳פיק׳ או בתקופה מתוחה. ראינו את המחיר שהמדינה משלמת כשאנחנו נחדרים״, מציינת י׳. ״אני בהחלט מסכים שהפקנו את הלקחים שחווינו על בשרנו״, מוסיף מ׳. ״אנחנו התקפיים אבל גם יודעים להישמר, ובעיקר משתדלים לא לזלזל באויב ולהישאר צנועים״.

״בכל בוקר אני רואה לנגד עיניי את המשפחות השכולות״, מסכם מ׳ עת אנו עוגנים בחזרה. ״אין זכות גדולה מלשרת כאן עבור הגיבורים והגיבורות, ועבור תושבי הצפון היקרים לנו״.