הסכם היסטורי או מלכודת? האותיות הקטנות שמדאיגות את מערכת הביטחון

ביום שישי בערב, זמן קצר לאחר כניסת השבת, הכריזו ישראל ולבנון על הסכם. "גורם מדיני בכיר" בישראל מסר כי לאחר מו"מ ארוך בין ארה"ב, ישראל ולבנון, חתמו נציגי שלוש המדינות על "מסגרת עבודה משולשת" ש"נועדה להוביל להסכמים עתידיים בין ישראל ולבנון על מנת לסיים את הסכסוך בין המדינות ולהגיע להסדר שלום". ניסוח זהיר מאוד, לכל הדעות.

המטרה: "לאפשר לצה"ל להיערך מחוץ לשטח לבנון" | הנוסח המלא של ההסכם

עוד נמסר באותה הודעה כי ישראל תשמור על רצועת הביטחון בגבולות הקו הצהוב "עד ליום שבו חיזבאללה ויתר ארגוני הטרור בלבנון יפורקו מנשקם ולא יישקף עוד איום מלבנון על שטחה של מדינת ישראל". עוד הודיע הגורם הבכיר כי "יישמר חופש הפעולה הצבאי של צה"ל בכל רצועת הביטחון להסרת איומים מכל סוג שהם". במילים אחרות, חופש פעולה ברצועת הביטחון בלבד, קרי, לא בכל לבנון, ולהסרת איומים בלבד.

הפיילוט לפירוק חיזבאללה

הגורם המדיני הבכיר הודיע עוד כי הצדדים הסכימו על "שני איזורים סמוכים לקו הצהוב" שהומלצו על ידי צה"ל שבהם יהיה פיילוט של פירוק חיזבאללה והעברת שטח לשליטת צבא לבנון - אחד מחוץ לקו הצהוב ודרום לליטאני, והשני מחוץ לקו הצהוב וצפונית לליטאני.

בצה"ל תומכים בהסכם, ואף ייחלו לו, שכן בתקופה האחרונה נדמה היה שהסכם עם ממשלת לבנון הוא הדרך היחידה לצאת מהפלונטר שאליו נכנסה ישראל בלבנון, ללא יכולת להמשיך להפעיל לחץ אפקטיבי על חיזבאללה באמצעות תקיפות ללא מגבלות, וגם ללא יכולת לסגת לאחור, שכן נסיגה הייתה מתפרשת כתבוסה או כניעה לטרור.

לא זו בלבד, אלא שההסכם, אם אכן יהיה אפקטיבי ותהיה לו המשכיות, הוא ניסיון ישראלי להפריד בין הזירות שאותן מנסה איראן לאחד באמצעות כפייה על ישראל להפסיק לפעול בלבנון כתנאי להסכם עם האמריקנים. במערכת הביטחון סברו עוד לפני ההסכם שכאשר צה"ל מוגבל בפעולתו, הסכם עם ממשלת לבנון הוא הדרך היחידה, כמעט, לצאת מהתסבוכת.

אינטרס משותף

היתרון הנוסף של ההסכם הוא שבמקרה זה נדמה כי לממשלת ישראל ולממשלת לבנון יש אינטרסים חופפים, בניסיון להחליש את חיזבאללה ולהוציאה מלבנון. ואכן, אותו גורם מדיני בכיר טען עוד כי המסגרת המשולשת היא "הישג גדול לישראל", ש"דוחה לחלוטין את ניסיונה של איראן לכפות על ישראל נסיגה חד צדדית מדרום לבנון ושוללת מאיראן וחיזבאללה תפקיד כל שהוא בלבנון".

יחד עם זאת, לאור הניסיון לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024, במערכת הביטחון סקפטיים מאוד האם ממשלת לבנון רוצה או מסוגלת להתמודד עם חיזבאללה ולפרז אותו מנשקו. בכלל, המונח "פירוז" ארגון טרור הוא מונח לא מעשי, שכן חמאס לא פורז במשך חודשים ארוכים של לחימה, ואפילו ארגוני הטרור ביהודה ושומרון אינם מפורזים למרות שישראל נהנית מחופש פעולה מבצעי מלא בשטח.

מה גם שהניסיון מנובמבר 24 ועד שאגת הארי במרץ 26 הוכיח שצבא לבנון לא ממש פועל באזורים שבהם הוא מתבקש לפעול על ידי צה"ל, וגם כאשר הוא כן פועל, הוא לא מספיק אפקטיבי, בטח לא עד כדי פירוז חיזבאללה.

נכון למועד כתיבת שורות אלה, כוחות צה"ל טרם קיבלו הנחיות בנוגע לאזורים שמהם הצבא ייסוג, אם כי ייאמר כי צה"ל ידע שזה הכיוון שאליו הולכת ממשלת ישראל, ולכן כבר הכין תכניות מגירה לנסיגה ממספר אזורים, בהתאם למה שייקבע בוושינגטון.

"הישג חשוב"

שר הביטחון, ישראל כ"ץ כינה היום גם הוא את ההסכם כ"הישג מדיני וביטחוני חשוב" ש"עשוי לעצב לראשונה מזה עשרות שנים מציאות חדשה ובטוחה יותר בגבול הצפון". אשרי המאמין, שכן ככל הידוע חיזבאללה ממש לא מתכוון לשתף פעולה עם ההסכם.

כ"ץ הודיע עוד כי "מדינת ישראל לא נסוגה מלבנון ושומרת על אזור הביטחון בדרום לבנון - כולל רכס הבופור", וכן "שומרת על חופש הפעולה של צה"ל לסכל איומים על חיילינו ועל יישובי ותושבי הצפון" - שוב, לסיכול איומים, ולא חופש פעולה מלא.

כהרגלו, הוסיף גם איום כלפי איראן: "במידה ואיראן תנסה לתקוף את ישראל כדי למנוע את מימוש ההסכם - נפעל נגדה בעוצמה רבה". איום משמעותי, אך ספק אם האיראנים מתרשמים ממנו כל עוד לטראמפ יש אינטרס לעשות איתם עסקים.