בעוטף מודאגים: רחפנים מהרצועה עלולים לפגוע ביישובים

בזמן שהעיניים נשואות אל הלחימה הישראלית באזור הליטאני בדרום לבנון, נראה שהמצב ברצועת עזה, שיועדו לה תוכניות שיקום שאפתניות, נותר בעינו. מאז הסכם הפסקת האש בין ישראל לארגון הטרור חמאס, לוחמי צה"ל פרוסים לאורך הקו הצהוב, שאליו הצבא מתייחס כקו הגבול החדש של מדינת ישראל עם הרצועה, ושם הם מוודאים כי אין זליגות של מחבלים לשטח הארץ.

עם זאת, עדויות שהגיעו לידי המערכת מעלות חשש שלפיו התיאבון של ארגוני הטרור ברצועה נפתח, כשאלה מבקשים לאיים על הכוחות ועל העורף הישראלי באמצעים אחרים לחלוטין. לנוכח ה"פיצוח" של ארגון הטרור חיזבאללה בכל הקשור להפעלת רחפני נפץ והטסתם לעבר הכוחות הישראליים בצפון הארץ, מעלות העדויות כי גם ברצועת עזה נעשה שימוש ברחפנים מסוגים שונים.

איום מרכזי

ביישובי העוטף מזהירים כי האיום הביטחוני המרכזי המתפתח כיום אינו מתקפה רחבת היקף, אלא שילוב של איומים נקודתיים ומהירים, ובראשם רחפני סיב המוכרים מלבנון, לצד ירי נ"ט וניסיונות חדירה וחטיפה ממוקדים.

רק בסוף השבוע האחרון (בין שישי לשבת) דיווחו לוחמים בצפון הרצועה על אורות שהגיעו לכיוונם והמשיכו אל עבר שטח ישראל. הלוחמים סברו כי מדובר בכמה רחפנים שנחתו באזור שדרות ואור הנר, והעלו "זיק" (כלי טיס מאויש מרחוק האמון, בין היתר, על איסוף מודיעין) שסקר את האזור.

באותו הלילה, שבו הוקפצו הרבש"צים והקב"טים ביישובי העוטף אל המיקומים המשוערים שבהם נפלו לכאורה הרחפנים, צה"ל עדכן כי לא נמצאו כלים חריגים, וגם במערכות התצפית שלו לא נראתה תנועה חשודה.

אלא שהלוחמים ששוחחו עמנו מעלים תמונה שונה, המצביעה על תופעה שנשמעת רחבה בהרבה. את אותו כטמ"ם שהעלו הכוחות בלילה, כוחות אחרים ברצועה התכוונו ליירט, משום שסברו שמדובר בעוד רחפן שמגיע לכיוונם, ורק ברגע האחרון הבינו כי מדובר בכלי של כוחותינו שאינו מהווה איום.

לשאלתנו מי מפעיל את הרחפנים, השיב אחד הלוחמים: "לעיתים אלה המיליציות החמושות ברצועה, ולעיתים ארגונים אחרים. אנחנו מבינים שמדובר בעזתים שמשתפים פעולה עם בדואים בישראל, ויחד הם מבריחים אמצעים שונים. עצם העובדה שהיכולת קיימת ועוברת מעלינו היא חריגה ודורשת טיפול. היום אלה סחורות, מחר זה אמל"ח, ובהמשך זה ראש קרב עם חומר נפץ שמוצמד לרחפן שטס לעבר הלוחמים".

בחודשים האחרונים מתדרכים בצה"ל כי לא מוכר איום רחפנים מהותי מכיוונו של חמאס, ובפיקוד הדרום מציינים כי אם מתהווה איום, הוא מגיע מכיוון מחנות המרכז שבהם צה"ל לא תמרן, בין היתר בשל הימצאות חטופים ישראלים.

גם במקרה זה הלוחמים טוענים אחרת. לדבריהם, לא פעם האיום מגיע דווקא משטח ישראל, מחמולות חמושות שמתחמשות, על פי דיווחים זרים, באמצעות מדינת ישראל כדי להתמודד מול חמאס. בפועל, החמולות אינן משליטות סדר בחלוקת הסיוע ההומניטרי, ולאחרונה אף דווח בתקשורת הערבית כי הן מנסות להגביר את קצב החיסולים מול חמאס באמצעות שימוש בכלי רוק"ק (רום קרוב לקרקע) שמסופקים להן ממקורות שונים.

"אין מספיק קשב"

ישי ספז, מנהל השטח בפורום עוטף ישראל, מזהיר כי איום הרחפנים הפך לתופעה רחבה ודו-כיוונית, המאפשרת העברת אמצעים לראיית לילה, איסוף מודיעין, האזנות ובניית רחפני סיב ברצועה.

"צה"ל מתמקד בעיקר במקבלים ופחות במשלחים, ובפועל לא נותן מספיק קשב למבריחים שפועלים בצד הישראלי של הגבול. יש כאן ציר הברחות משני הצדדים, גם בגבול עזה וגם בגבול מצרים, שמדינת ישראל מתקשה לשים עליו יד בצורה מלאה. זו לא פעולה פלילית אלא פעולת טרור".

גורמים אזרחיים וביטחוניים בעוטף מציגים תמונת מצב קשה, שלפיה גם לאחר יותר משנתיים וחצי מ-7 באוקטובר לא נמצא מתווה אסטרטגי ברור לגבי חמאס, שלטענתם מתעצם מחדש. התושבים טוענים כי הגזרה נשכחה מעט וחזרה לקונספציה שלפני 7 באוקטובר, בעקבות ריבוי הגזרות.

אדיר שגב, מנהל אגף החירום והביטחון במועצה האזורית שדות נגב, אומר: "אירוע ממוקד, דוגמת חדירת רחפן נפץ, ירי נ"ט או ניסיון חדירה נקודתי, עלול בתוך זמן קצר לייצר השפעה משמעותית על העורף האזרחי ועל תחושת הביטחון".

"הקו הצהוב אינו מספק"

המרחק בין רצועת עזה ליישובים הישראליים הוא לעיתים פחות מ-10 ק"מ בקו אווירי, נתון שמקצר משמעותית את זמני התגובה.

חברת הקבינט והשרה אורית סטרוק, שביקרה במעבר כרם שלום רק לפני כמה חודשים, אומרת: "ההשוואה ללבנון רק מדגישה עד כמה הקו הצהוב בעזה אינו מספק את המינימום הנדרש. בלבנון יש עומק גיאוגרפי, ובעזה אין אותו עומק. מחנות המרכז רחוקים מלהיות מטוהרים לחלוטין. חמאס מאוד רוצה לפגוע בנו. יכולותיו נפגעו, אך הרצון להפוך את הקערה על פיה עדיין קיים".

מדובר צה"ל נמסר: "הצבא מתייחס להתפתחות תופעת ההברחות באמצעות רחפנים בכובד ראש, מנהל מערכה עצימה נגדה ופועל לסיכול הברחות הרחפנים בגזרה הדרומית בשיתוף המשטרה והשב"כ, למען ביטחון התושבים".