"מודה לך שהצלת את חיי": סמ"ר ליאב כבביה, שנפל בטנק המג"ד, מובא למנוחות

המונים מלווים בשעה זו את סמ"ר ליאב כבביה בדרכו האחרונה בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. כבביה, בן 20 מהוד השרון, לוחם שריון בגדוד 52 של עוצבת "עקבות הברזל" ונהג הטנק של מפקד הגדוד, נפל בקרב בדרום לבנון.

כבביה נפל בתקרית שבה נהרגו גם מפקד גדוד 52, סא"ל דור גדליה בן שמחון, סמ"ר יואב קליין וסמ"ר נוה חבשוש. בצה"ל מסרו כי האירוע התרחש ביום שישי סמוך לשעה 00:20 בדרום לבנון, וכי נסיבותיו עדיין נמצאות בתחקיר שטרם הסתיים. מג"ד 52 לשעבר, שנפצע באורח קשה במהלך הלחימה בלבנון, ספד לליאב ואמר: "היית לוחם גיבור. אני מודה לך שהצלת את חיי בבינת ג'ביל. היום אני עומד כאן מעליך".

כבביה היה בוגר מגמת הקולנוע בתיכון מוסינזון בהוד השרון, מחזור תשפ"ד. הוא הותיר אחריו את הוריו, מיכל ודודי, את אחותו אלונה ואת אחיו גיא. בעיריית הוד השרון תיארו אותו כצעיר בעל "עיניים טובות, דמיון מפותח וחלומות בלי סוף". הוא אהב מוזיקה וים, ורצה תמיד להשפיע ולהיות הטוב ביותר שיוכל להיות, סיפרו.

"היית לב ענק שכולו טוב"

אביו של ליאב, דודי, ספד לו ואמר: "בעולם נורמלי הורים לא אמורים להספיד ילדים. אנחנו כנראה לא חיים בעולם נורמלי". הוא סיפר כי ליאב נקרא על שם סבו, שאותו לא זכה להכיר, והוסיף: "קיבלנו אותך כמתנה ל-20 שנה. כמו השם שלך - היית לב ענק שכולו טוב". לדבריו, בימים האחרונים פגשה המשפחה רבים מהאנשים שליאב נגע בהם ושמעה סיפורים על טוב לבו: "לגדל אותך היה כמו טיול בפארק. היית בן ואח מדהים".

דודי תיאר את ליאב כ"גבר רציני, אחראי ורגוע, עם חוש הומור מיוחד וטעם ייחודי במוזיקה", וסיפר על הקשר המיוחד עם אחיו גיא: "למרות פער הגילים, הייתה לכם אהבת נפש. כהורה, לראות מהצד את הקשר שלכם הייתה גאווה עצומה". הוא הוסיף כי ליאב תמיד אמר "הכול בסדר", גם כשהכול לא היה בסדר, וכי המשפחה ניצלה בתקופה האחרונה כל הזדמנות לייצר חוויות משותפות: "החוויות האלה יישארו איתנו לנצח".

על השירות הצבאי אמר האב: "למרות הקושי, בחרת לעשות שירות משמעותי מתוך הבנה שאתה עושה משהו חשוב כדי להגן על האנשים האהובים עליך. עשית את מה שאתה אוהב ואהבת את מה שעשית". הוא סיפר כי ביציאה האחרונה אמר לו ליאב: "אני לא אספר לילדים שלי שגרסתי ניירות בבסיס פתוח". דודי סיים: "אנחנו גאים להיות ההורים שלך. כואב לנו שהטיול נגמר מהר מדי וחור גדול נפער בלב. לנצח נזכור אותך ואת גבורתך. מצדיע לך, גיבור שלנו".

"הרגשתי איתך הכי בטוחה בעולם"

חושן, חברתו של ליאב ספדה לו במהלך ההלוויה ואמרה: "היית יותר מבן זוג בשבילי. היית הבן אדם שלי. הרגשתי איתך הכי בטוחה בעולם. ידעת הכול עליי, ואני רציתי לדעת הכול עליך - לשאול עוד ועוד שאלות רק כדי להכיר אותך יותר. אני מעריכה את האדם שהיית במשך כל הזמן שהיינו יחד. היית ג'נטלמן, דאגת לי כמו שלא דאגו לי אף פעם, ובכל פעם שרציתי משהו - דאגת שיהיה לי".

עוד אמרה: "הרמת אותי בכל פעם שהייתי עצלנית, שימחת והצחקת אותי. חלק גדול ממני הוא מהנוכחות שלך. למדתי ממך להטריל, לעשות צחוק ממה שצריך, והכי חשוב - לא לקחת דברים ברצינות. היית אדם רגוע, קיבלת את מה שבא אליך, ואני מודה על כל מה שחוויתי איתך. אני מודה על התקופה שלנו בערד, בתור החבר הכי טוב שלי ובתור בן הזוג הראשון שלי. המשפט היחיד שיש לי להגיד כדי לסכם את התקופה איתך הוא: היה טוב וטוב שהיה".

בן דודו זיו ספד לו ואמר: "אני לא יכול לדמיין את הפרצוף של בן הדוד שגדלתי איתו, ושהיה גם חבר קרוב. היינו כל כך קרובים. כשנסענו בתוך לבנון לכיוון המגנן והמפקד הודיע לנו שהיה אירוע עם הרוגים בגדוד 52, נכנסתי לסרטים ורק התפללתי שלא קרה לך כלום".

זיו הוסיף כי הבחירה של ליאב להתגייס לקרבי השפיעה עליו מאוד: "אני כל כך מעריך אותך על הבחירה לשים את המדינה לפניך, להמשיך להילחם ולהקריב את החיים שלך בשביל שנוכל לחיות פה. רצית לעשות הכול כדי להיות קרבי, והכנסת בי את ההבנה שאין סיכוי שאני לא מתגייס לקרבי כמוך. היית בשבילי בן דוד שהיה הרבה יותר מזה - הרוגע שלך, השקט, הצניעות. למרות שאתה כבר לא פה לצדי, אתה ומי שהיית עבורי ילוו אותי לאורך כל החיים".

אחד מחבריו של כבביה ספד לו במהלך ההלוויה ואמר: "הפכת לי לסימן של גבורה ושל אומץ. תמיד תישאר גיבור בעיניי ובעיני כל החברים מהבית ומהצבא. הבאת אור עצום לחיים שלי ולחיים של כל מי שהכיר אותך, ועכשיו נשארתי עם הזיכרונות היפים ועם חלל ענק בלב שאי אפשר למלא אותו". החבר הוסיף: "אני מבטיח שאעשה הכול כדי לזכור ולהנציח אותך ואת מי שהיית בשבילי ובשביל כל האנשים שהכירו אותך ואוהבים אותך. אמשיך לאהוב אותך לעולמים. לנצח אחי, נזכור אותך תמיד".

ראש העיר הוד השרון, אמיר כוכבי, ספד לו ואמר כי "כבר יומיים שאין אוויר לנשימה ומילים לכאב הנורא מכל". לדבריו, "ליאב, עד לפני שנתיים תלמיד תיכון, אהב מוזיקה וים ורצה תמיד להשפיע. האירועים הרבים והמסוכנים שבהם השתתף לא ריפו את ידיו, עד האירוע האחרון שבו נפגע הטנק בצורה קשה".

כוכבי הוסיף: "קהילת הוד השרון אבלה וכואבת. אין נחמה לאובדן הנורא, רק תקווה שנדע לעצור את מעגל השכול והכאב ונקיים חברה שראויה להקרבה, לכאב ולאובדן הנורא".