"זכיתי להילחם לצד מג"ד כזה": מפקד סיירת גבעתי סופד לסא"ל בן שמחון ז"ל

"יומיים לפני שדור נפל, אני והוא החלטנו להיפגש לכוס קפה בחמש בבוקר, בבופור. קבענו שם כדי לתצפת על כל האזור בו נלחמנו בימים האחרונים, לפני היציאה למשימה. אנחנו על שעתיים שינה, כשבראש אנחנו מבינים את גודל האחריות להחזיר את האנשים שלנו הביתה בשלום. ובכל זאת, בתוך אווירת המתח הבריא הזו, דור מגיע עם החיוך שלו ועם ה'סתלבט'. בשלושה משפטים הוא מכניס לפרופורציות, משדר נחת ומייצר אווירה רגועה. אין הרבה מג"דים שזוכים להילחם לצד מג"ד כזה, ואני זכיתי".

הסיפור הזה של מפקד סיירת גבעתי סא"ל ע', חושף מעט מאופיו של מג"ד 52 שנפל בלבנון, סא"ל דור בן שמחון ז"ל. בחודשים האחרונים לחמו ע' ובן שמחון ז"ל כתף אל כתף תחת צוות הקרב של חטיבת גבעתי, כשהראשון מוביל את הסיירת הסגולה, ודור ז"ל את גדוד הבוקעים של חטיבת השריון 401. מעבר לשותפות גורל במשימה בדרום לבנון, ע' מתאר רעות וחברות עמוקה שנרקמו תוך זמן קצר. "את דור לא הכרתי מקרוב לפני המערכה שלנו בלבנון, אבל בחודשיים האחרונים הכרתי אותו טוב מאוד".

"הוא נכנס בתקופה משברית לגדוד, שאיבד מג"ד מצוין שנפצע קשה חודש לפני שסיים תפקיד", הוא ממשיך. "זו הייתה סיטואציה מורכבת, ובמקביל נלחמנו בבינת ג'ביל, אבל דור עשה את זה בענק. הוא לקח את המשימה הזו בשתי ידיים והצליח להוביל את כל הגדוד אחריו". ברוח הדברים הללו, מפנה ע' אל דברים שכתב דור לפקודיו כשהחל לפקד על גדוד 52. "נסיבות העברת הפיקוד על הגדוד מצוות אותנו להמשיך לבצע את אשר יוטל עלינו, יחד, כתף אל כתף, במצוינות ותוך אמונה בצדקת הדרך", כתב אז. "זוהי עת מעשה. אני סומך עליכם וגאה להצטרף לשורותיכם".

"ראה את התמונה המבצעית כמו שמעטים הצליחו"

זה לא מובן מאליו שדור הצליח להוביל כך את הגדוד, אבל זה גם הגיוני לי", מציין ע'. "הוא היה כריזמטי ודומיננטי, מצחיק וסופר-אינטליגנט. הוא היה מבריק. הוא ראה את התמונה המבצעית כמו שמעט אנשים שאני מכיר מצליחים לראות ולהבין, וקור הרוח שאפיין אותו גרם לכל מי שנכח סביבו להבין שהעסק בשליטה. זה לא משנה אם זה מפקדים, פקודים או מקבילים לו, ובטח שזה לא משנה אם מדובר במשימה פשוטה או מורכבת – דור נתן תחושת ביטחון לכולם, מרמת הרוח ועד רמת הפרקטיקה. כשהוא מדבר אתה אומר לעצמך 'איתו אני רוצה להילחם'".

יומיים אחרי אותה תצפית על פסגת רכס הבופור, כשהם נלחמים בתוואים עליהם השקיפו מלמעלה, ע' קיבל את הבשורה על נפילת חברו. "יצאנו למשימה הזו אחרי שעלינו יחד, ראשונים, לכבוש את הבופור", הוא אומר. "את כיבוש הרכס דור ביצע כמו גדול, הערצתי את הבקיאות שלו בנוהל הקרב ואת האופן בו ניהל את לוחמיו. אני נפצעתי במהלך הלחימה והוא שלח כוח לסייע לי, וגם כאן ידענו שנצלח את המשימה.

באותו הלילה שנינו יצאנו להתקפה. שמעתי את דור נותן פקודות בזמן שאני פועל עם החבר'ה שלי". זמן קצר לאחר מכן, דממה. "אני מבין שקרה משהו, וכמה דקות לתוך האירוע אני כבר מגיע אל הטנק של דור. הוא והלוחמים שלו נהרגו. באותו רגע ניגש אליי מח"ט גבעתי, ובתוך הכאב אומר לי שעליי להחליף את דור ולפקד על הגדוד במהלך המשימה".

"בתוך כל הטירוף, הוא הצליח להשקיע גם במשפחה"

לשאלתי מה הדבר הראשון שהרגיש באותם הרגעים, משיב סא"ל ע' כי "קודם כל את הפלוגות שלו. כל לוחם, קצין ונגד בפלוגות שבגדוד העריץ את דור. כשגדוד מאבד מפקד זו טלטלה גדולה, וניסיתי להבין איך אפשר להוציא אותם מהסערה הזו. נזכרתי בקור הרוח ובתעצומות הנפש של דור, ולכן המשכנו במשימה ובודדנו את החזית כדי לאפשר את חילוץ הגופות מהטנק והבאתן לקבורה ראויה".

כזכור, במהלך אותה תקרית קשה שהולכת ומתבררת כתוצאה של פגיעת רחפן נפץ בחלקו האחורי של הטנק בו שהה בן שמחון ז"ל, נפלו עוד שלושה לוחמים נוספים - סמ"ר נוה חבשוש מגבע בנימין, סמ"ר ליאב כבביה מהוד השרון וסמ"ר יואב קליין מהרצליה.

"מעבר למקצועיות שלו, הייתי רואה את דור לא פעם מצליח 'לגנוב' כמה דקות כדי להתקשר לאשתו ולילדים", מסכם ע', אב לשני ילדים בעצמו. "בתוך כל הטירוף, הלחימה, העומס, דור היה מצליח להשקיע כמה דקות בחיי המשפחה - משימה שהרבה מג"דים נכשלים בה. גם בזה הוא הצטיין. זו זכות שנלחמנו יחד איתו".