עשרות אלפי לוחמים הוחזרו לפני שנה, המטרה: "למנוע עוד 7 באוקטובר"

שנה לאחר הקמת אוגדה 96 ושנתיים לאחר הקמת חטיבות דוד, בצה”ל מסמנים את אחד השינויים המשמעותיים ביותר שנולדו בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. לצד המסקנות המבצעיות והמודיעיניות, הבינו בצבא כי ישראל זקוקה ליותר לוחמים, יותר כוחות זמינים ובעיקר ליכולת להגיב במהירות לכל תרחיש. התוצאה הייתה הקמת אוגדה חדשה בגבול המזרחי והחזרת עשרות אלפי לוחמים למערכת באמצעות חטיבות דוד, והקמת אוגדה 96, שנועדה לרכז את ההגנה על הגבול המזרחי ולוודא שהלקחים שנלמדו מהמלחמה יתורגמו לשינוי ממשי בשטח.

היערכות לתרחישים שנראים רחוקים

"הלקח המרכזי של 7 באוקטובר היה שאסור לבנות תפיסת ביטחון על הנחות יסוד שלא נבחנות כל הזמן", אומר סגן מפקד אוגדה 96, אל”ם ת’. "חשבנו שחמאס מורתע, והמציאות התנפצה לנו בפרצוף. ירדן היא שותפה מצוינת ויש שיתוף פעולה טוב, אבל התפקיד שלנו הוא להיערך גם לתרחישים שנראים היום רחוקים".

אוגדה 96 הוקמה בפקודת הרמטכ”ל כחלק מלקחי המלחמה, והקמתה הוקדמה והושלמה ערב מבצע "עם כלביא" בעקבות הערכות מצב ביטחוניות והצורך לחזק את ההגנה בגבול המזרחי. מטרתה המרכזית היא למנוע מצב שבו ישראל תופתע פעם נוספת מגבול שנתפס במשך שנים כשקט ויציב.

לדברי אל”ם ת’, אחד התפקידים המרכזיים של האוגדה הוא לחשוב על תרחישי הקיצון הבאים ולא להסתפק במענה לאיומים המוכרים. באוגדה מנתחים באופן קבוע את לקחי 7 באוקטובר, מקיימים תהליכי למידה ומפתחים תפיסות הפעלה חדשות שנועדו להתמודד עם מתקפות פתע ותרחישי חדירה רחבי היקף. "הדבר החשוב ביותר שלמדנו הוא לא לוותר על הדריכות", אומר סגן מפקד האוגדה.

האוגדה נמצאת כיום בתהליך בניין כוח מואץ. מוקמים מוצבים חדשים, מחוזקים קווי הגנה ונבנות יכולות עצמאיות בתחומי המודיעין, האש, האוויר וההגנה הקרקעית. במקביל פועל משלט ים המלח, שצפוי להתפתח בעתיד למרכיב משמעותי נוסף במערך ההגנה על הגבול המזרחי.

הרחבת הכוחות הלוחמים

במקביל להקמת אוגדה 96, נולדו גם חטיבות דוד - אחד ממיזמי כוח האדם הגדולים ביותר שביצע צה”ל מאז תחילת המלחמה. מח”ט יזרעאלי, אל”ם אלעד טהורי, מספר כי המטרה הייתה להגדיל במהירות את סדר הכוחות הלוחם באמצעות גיוס מחדש של לוחמים שכבר יצאו ממערך המילואים.

“פנינו לאנשים שהשתחררו ממילואים, ופנינו גם לאנשים שהצבא לא השתמש בהם במשך שנים מסיבות שונות”, הוא מספר. “צורך השעה שיחק כאן תפקיד משמעותי”.

חטיבות דוד הגדילו את צה”ל בעשרות אלפי לוחמים. המדינה חולקה לחמישה מרחבים, כאשר לכל מרחב הוקמה חטיבה משלו. חלק ניכר מהמשרתים בחטיבות מתגוררים בעצמם בגזרה שעליה הם מופקדים.

כך נוצר מודל חדש: לוחמים מבצעים את שירות המילואים שלהם באזור שבו הם חיים. הם מכירים את היישובים, את הצירים, את השטח ואת האוכלוסייה המקומית, ויכולים להגיע במהירות לכל אירוע חריג. מבחינת צה”ל מדובר באחד הלקחים הישירים של 7 באוקטובר, אז כל דקה הייתה בעלת משמעות.

לדברי טהורי, חטיבות דוד נועדו להיות חטיבות בזק שיגיעו ראשונות לכל אירוע בגזרתן. ההיכרות עם השטח והקרבה הגיאוגרפית מאפשרות להן לספק מענה מהיר עוד לפני הגעת כוחות נוספים. חלק מחטיבות דוד כבר הופעלו במשימות לאורך הגבול המזרחי ואף הוקפצו בעבר לחיזוק ההגנה בגזרה. במקביל הן מסייעות בהורדת העומס מהכוחות הסדירים ופועלות גם במשימות נוספות ביהודה ושומרון.

“פעם לוחם תמיד לוחם”, אומר טהורי. “יש אצלנו אנשים מכל חלקי החברה הישראלית. אין פוליטיקה ואין מחלוקות. יש משימה אחת להגן על המדינה”.

למרות השקט היחסי בגבול ירדן ושיתוף הפעולה הביטחוני עם הממלכה, בצה”ל ממשיכים לבנות כוח, להקים גדודים חדשים ולהרחיב את היכולות המבצעיות בגזרה. באוגדה מדגישים כי המטרה נותרה ברורה: לוודא שהלקחים שנלמדו ב-7 באוקטובר יתורגמו לכוח צבאי גדול יותר, מהיר יותר ומוכן יותר. “יש לנו עוד הרבה עבודה”, מסכם אל”ם ת’. “אבל המטרה ברורה: לדאוג שמה שקרה בעוטף עזה ב 7 באוקטובר לא יקרה בגבול המזרחי”.