כך הפכה הפלת משטר האייתוללות ליעד העל של המוסד

אין זה סוד שבמוסד הישראלי קיוו וייחלו לקריסת המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן.

הפלת המשטר

בחודשים שקדמו למבצע "שאגת הארי" הקים המוסד תשתית ענפה שנועדה להפלת משטר האייתוללות באמצעות מגוון כלי השפעה - מ"מכונת רעל" שפעלה ברשתות החברתיות, דרך סוכני כאוס שפעלו על אדמת איראן ועד לפריצה לשידורי הטלוויזיה האיראנית.

התשתית הזו שולבה במהלך הקינטי של חיל האוויר, ויחד נועדו המהלכים "לייצר את התנאים להפלת המשטר", כפי שניסח זאת נתניהו.

ואולם גם במוסד יצאו מנקודת הנחה שעם כל הכבוד ליכולות הארגון, המשטר בטהרן יוחלף בסופו של דבר רק באמצעות תנועה אזרחית מבפנים, ולא כתוצאה מלחץ חיצוני - כבד ומתוחכם ככל שיהיה. התפרצות ההמונים הזו, האמינו במוסד של דדי ברנע, אמורה הייתה להישען על תשתית ההשפעה שנבנתה, אך בעיקר על מצוקה כלכלית גוברת.

זו גם הסיבה שבמהלך "שאגת הארי" הפצירו אנשי המוסד בנתניהו להפציץ תשתיות אזרחיות באיראן, ובהן תחנות כוח ומפעלים. נתניהו פנה לטראמפ, שהטיל וטו, וישראל נאלצה לציית.

עם תום המבצע התנגדו במוסד למשא ומתן בין וושינגטון לטהרן, והאמינו שרק אם הסנקציות, המצור והאמצעים האחרים שמשתקים את הכלכלה האיראנית יישארו על כנם, הציבור האיראני יתקומם.

"בשלב מסוים, כשהאוכל ייגמר מהמדפים, הזעם יגבר על הפחד", הסביר לאחרונה בכיר במוסד. גם הפעם הועבר המסר הזה לנתניהו, ודרכו לנשיא טראמפ. גם הפעם, נראה שטראמפ לא השתכנע.

במידה רבה, המוסד השיג אתמול (ראשון) את מבוקשו. אם המהלכים של היממה האחרונה יסכלו את המשך המשא ומתן וישאירו את הלחץ הכלכלי על איראן במקומו, אנשי המוסד כבר לא יוכלו להסביר מדוע הבטחתם להפלת משטר האייתוללות, בשיחות סגורות טען לאחרונה ברנע כי הוא מאמין שהדבר אפשרי עד סוף 2026, אינה מתממשת.

מדיניות ההכלה

עם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר קיבל נתניהו שתי החלטות אסטרטגיות, שבהן דבק עד כה בקנאות.

ההחלטה הראשונה, שבאה לידי ביטוי כבר בערב הדיונים הדרמטי של 11 באוקטובר 2023, הייתה לעבוד בטור. נתניהו דחף את צה"ל להתרכז תחילה ברצועת עזה, ורק לאחר מכן לעבור ללבנון. חזית אחת בכל פעם. "באותו רגע כבר ידענו שהשלב הבא יהיה איראן", אמר לי בעבר אדם שהיה במעגל קבלת ההחלטות המצומצם ביותר של נתניהו.

ההחלטה הזו הוכיחה את עצמה: צה"ל עבר בסתיו 2024 לחזית הלבנונית, הוציא את חיזבאללה משיווי משקל, השיג הפסקת אש בצפון ורגיעה בדרום, ולאחר מכן התפנה להיערך למבצע "עם כלביא" באיראן.

ההחלטה השנייה הייתה לזנוח את מדיניות ההכלה - שתרמה רבות למחדל 7 באוקטובר ואפיינה את כל תקופות כהונתו של נתניהו - ולהתחיל להתנהג כבריון השכונתי של המזרח התיכון.

שיאה של המדיניות הזו היה בתקיפה בדוחה בספטמבר 2025. נתניהו אישר לצה"ל ולשב"כ לצאת למהלומה נגד בכירי חמאס במדינה שישראל מעולם לא תקפה בה בגלוי. המהלך זעזע לא רק את דעת הקהל המקומית, אלא גם את מדינות ערב הידידותיות לישראל וכמובן את המערב.

גם הפעם, ההחלטה הוכיחה את עצמה: התקיפה הובילה לפריצת הדרך שאפשרה את החזרת כל החטופים שעוד נותרו בעזה.

כעת ניצב נתניהו בפני צומת T. הוא יכול לציית לרצונותיו של טראמפ, להיכנע שוב לריטואל של סבבי לחימה מצומצמים מול האויב התורן ולחזור למאבקי המשוואות שאפיינו את התנהלות ישראל מול חמאס וחיזבאללה עד 7 באוקטובר.

ראש הממשלה יכול גם - ולא בפעם הראשונה - למתוח את החבל מול הנשיא האמריקאי ואף לסרב לדרישותיו, כדי להשלים את המהלכים באיראן. ההיסטוריה של המלחמה הנוכחית מלמדת שזהו הנתיב שבו סביר שיבחר.

הניצחון המוחלט

ב-7 באוקטובר פרצה למעשה מלחמת ישראל-איראן הראשונה. טבעת האש האדירה שבנתה איראן במשך שנים, בהשקעה של מיליארדים סביב ישראל, החלה אז את פעולתה להשמדת "הישות הציונית", גם אם עשתה זאת באופן לא מתוכנן ולא מנוהל.

גלגולי המלחמה השונים הביאו את שתי המדינות לעימות ישיר, שהכרעתו נראית כיום כאפשרות אחת בלבד - הפלת המשטר בטהרן. "אנחנו במוסד הבנו שהאס הגדול, הסוף למלחמה, הוא הפלת המשטר", אמר ע', ראש אגף ההשפעה במוסד, בריאיון שפורסם בעיתון זה לפני פחות משבועיים.

גם אם נתניהו לא התכוון לכך כאשר עוזריו טבעו עבורו את הסלוגן "הניצחון המוחלט", הדברים הגיעו לכדי כך: ניצחון שווה הפלת משטר. מה שמחזיר אותנו למוסד. התוכנית הגדולה שטווה ברנע מגיעה כעת ל"מאני טיים" שלה.

מאחורי ההגה נמצא נהג חדש. ראש הארגון, רומן גופמן, שנכנס לתפקידו רק בשבוע שעבר, ללא ניסיון של ממש בניהול גוף ביון, יצטרך להתמודד עם הלחץ הזה. כעת, לאחר שהדיח מתפקידו את סגנו של ברנע, א', הוא יעשה זאת כשהוא למעשה לבדו בצמרת הארגון.

כל מה שנותר לאזרחי ישראל הוא לאחל לו בהצלחה.