שיגור הטילים מאיראן אמש (ראשון) בתגובה לתקיפה של חיל האוויר בביירות, מעמיד את ישראל בפני דילמה: כיצד ובאיזה היקף להגיב באיראן מבלי להיגרר, שוב, למלחמה פתוחה.
איראן עמדה באיומה לתקוף בישראל אם זאת תתקוף בלבנון. היא עשתה זאת למרות לחץ של הבית הלבן, שפועל למנוע הסלמה מחודשת באזור. התקיפה הישראלית בביירות ביטאה בעיקר תסכול מהמצב בלבנון. אחרי שבועות ארוכים של הפסקת אש מדומה שבמהלכה נהרגו 18 ישראלים (שישה מהם בשבוע החולף), ועם איום קבוע על יישובי הצפון, היה ברור שנדרש משהו מעבר כדי לשבור את המשוואה המסוכנת שבה חיזבאללה קובע את הטון.
יירוטים בשמי ישראל // שימוש לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים
המציאות בלבנון, שנכפתה על ישראל כתוצאה מניסיונו של הנשיא טראמפ להשיג הסדר באיראן, היא הרע מכל העולמות. צה"ל אמנם שולט בשטחים נרחבים בדרום לבנון, אבל כמעט ואינו פועל מעבר לה וחייליו (וגם יישובי הצפון) נתונים למתקפות קבועות של חיזבאללה, בעיקר באמצעות רחפנים מונחי סיב אופטי.
התוצאה היא שהיעד המוצהר שנתלה בכל המוצבים - "המטרה: שקט ליישובי הצפון" - אינו מושג, ולמעשה ההיפך הוא הנכון: היישובים נתונים לאיום גובר.
צמרת צה"ל, וגם ראשי היישובים בצפון, לחצו בשבועות האחרונים על ראש הממשלה לשנות את המצב הזה מהיסוד, גם במחיר של חיכוך עם הנשיא טראמפ. אולם נתניהו העדיף את הברית עם הנשיא האמריקני, גם כשזאת כללה השפלות אישיות מהסוג שספג בשיחתם בשבוע שעבר.
אתמול ניתן האישור לתקוף בביירות, בתגובה לשיגור שתי רקטות (שיורטו) לשטח ישראל. זאת הייתה סנונית ראשונה של עצמאות ישראלית, אם כי צריך להמתין על-מנת להבין את המסגרת הרחבה שלה: האם היא תואמה עם וושינגטון, והאם סוכם שמדובר באירוע בודד או בשינוי מגמה שמסמל חזרה להתקפיות כפי שמקווים בצה"ל וביישובי הצפון.
חיזבאללה בוודאי יפעיל את פטרוניו האיראנים בניסיון להשיג חסינות מחודשת לביירות, כפי שעשה בשבוע שעבר. איראן איימה אז לתקוף בישראל, ובוושינגטון חששו שהסלמה בלבנון תוביל גם להסלמה באיראן בעיתוי שאינו נוח מבחינתם.
מבחן משולש
גם ממשלת לבנון פעלה לרסן את ישראל, בנימוק שחידוש התקיפות בביירות עלול לחבל במשא-ומתן שמתנהל בין המדינות בוושינגטון. טראמפ נכנע אז ללחצים, ועצר את ישראל אחרי שראש הממשלה ושר הביטחון פרסמו כי הורו לתקוף. כעת חזרו הדברים לסדר הנכון: התקיפה הקדימה את ההודעה, גם כדי לאפשר לצה"ל לגרוף הישג מקסימלי בזכות אלמנט ההפתעה.
ועדיין, מבחנה של התקיפה יהיה בשינוי המציאות לאורך זמן. ספק אם לאירוע בודד, גם אם חוסלו בו כמה פעילי חיזבאללה, תהיה השפעה רבה. חיזבאללה כבר הוכיח בכמעט 1000 ימים של מלחמה שהוא ארגון סתגלן, ובעיקר עקשן. הצהרותיו בשבוע שעבר כי הסכמות בין ישראל ללבנון לא יחולו עליו מלמדות על ביטחון עצמי משמעותי, מן הסתם כתוצאה מרוח גב שקיבל מטהרן.
מבחנה של ישראל בצפון יהיה משולש. הראשון, שקט ביישובי הצפון, שלא מושג בינתיים. השני, הפרדה מחודשת בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית, כדי להשיב לצה"ל את מלוא חופש הפעולה. השלישי, החלשת חיזבאללה באמצעות מתקפה קבועה, שגם תקל על ממשלת לבנון להגיע להסכמים. ובמקביל, כתמיד, נדרשת השקעה של הממשלה ביישובי הצפון, שבינתיים תקועה בשלב ההבטחות.
הטרור מכה בעורף
הפיגוע המתגלגל שבוצע אתמול באזור כוכב יאיר היה תזכורת מעולם ישן שבו הטרור מכה בעורף, אחרי שלוש שנים שבהן העיסוק הביטחוני היה כמעט תמיד בחזיתות מרובות הנפגעים. בינתיים מדובר באירוע בודד, ששב"כ יברר את מניעיו. הארגון, ביחד עם צה"ל ומשטרת ישראל, גם יפעל בוודאי כדי לסכל ניסיונות של חקיינים לבצע פיגועים דומים.
העובדה שהפיגוע בוצע בידי ערבי ישראלי, תושב טייבה, מטרידה ומחייבת פעילות נחרצת מצד כוחות הביטחון וגם מצד פרנסי הציבור הערבי.
מצער, עם זאת, שהוא נוצל במהירות בידי פוליטיקאים להסתה נגד הציבור הערבי בכללותו, ולהפרחת סיסמאות לאוויר. זאת תופעה מוכרת ערב בחירות, שתעמיק בוודאי ככל שנתקרב לקלפי, אבל היא גם אפשרה הצצה לאחד המחדלים הבולטים ביותר של הממשלה - אובדן המשילות, והטרור הפלילי הגובר בחברה הערבית ששובר שיאים.
המפכ"ל ובן גביר בזירת הפיגוע בשרון//שמואל בוכריס
הממשלה הוזהרה לא פעם כי האלימות לא תיעצר ברחוב הערבי, וכי אינפלציית הנשק תשמש בסופו של דבר לא רק לפיגועים פליליים אלא גם לטרור לאומני.
נדרשת תוכנית לאומית רחבה לאיסוף נשק ולמאבק בגורמי הפשיעה בחברה הערבית, שמאמץ חינוכי בצידה, כדי להפוך את הציבור הערבי לשותף, ולא לאויב, כפי שמבקשים לעשות בעלי עניין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו