"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מסוכן ולא עומד בסטנדרט": המכתב המלא ובו אזהרת דדי ברנע נגד מינוי גופמן

המסמך שנחשף הערב ב-i24news מגולל את עמדתו של ראש המוסד היוצא נגד מי שמיועד להחליפו, כפי שהועברה ליועמ"שית • על פרשת הנער אורי אלמקייס: "אירוע שעלול להיות דפוס של הליכה על הסף של קצין בכיר שנהלים מבחינתו נועדו לעצור אותו" • לדברי ברנע, גופמן "איננו עומד בסטנדרט טוהר המידות הנדרש לתפקיד זה"

,עודכן
0השמעה
רומן גופמן, דדי ברנע והיועמ"שית. צילום: אורן בן חקון, יוסי זליגר

ראש המוסד היוצא דדי ברנע יצא במתקפה חסרת תקדים על מחליפו המיועד, האלוף רומן גופמן, במסמך חריג שהעביר לשופטי בית המשפט העליון, עליו גם הסתמכה היועצת המשפטית לממשלה בעמדתה נגד המינוי.

נתניהו: ״מי שממנה את ראש המוסד, זה רק רה"מ, לא היועמ"שית ולא בג"ץ"//עומר מירון/ לע״מ

ברנע, שהדגיש כי אינו מתייחס כלל לחסרים המקצועיים הידועים של גופמן: היעדר ניסיון מודיעיני, חוסר רקע במבצעים מיוחדים, ואי-שליטה באנגלית, מיקד את טיעוניו דווקא בכשל מוסרי עמוק שהפגין גופמן בפרשת הפעלת הקטין אורי אלמקייס.

לדבריו, לא משנה אם גופמן ידע על ההפעלה ומעצרו של הנער ולא פעל, או שלא ידע כלל. "בשני התרחישים הוא נקט באופן שמצביע על כך שהוא אינו ראוי לעמוד בראשות המוסד". את חומרת המינוי ביסס ברנע על ייחודיות חסרת תקדים של הארגון: המוסד פועל ללא חוק, ללא ועדה מפקחת, וללא חובת דיווח ב-99% מפעילויותיו - מצב שבו ראש הארגון הוא שקובע לעצמו את הגבולות. אדם הנוטה לעקוף נהלים, הזהיר ברנע, "עלול לעשות נזק בתוך ארגון הפועל ללא חוק וללא בקרה" - ולהוביל את מדינת ישראל למשבר אסטרטגי.

המכתב נחשף הערב (שני) במלואו על ידי כתב i24news אבישי גרינצייג. "הופעתי בפני ועדת השופט גרוניס, והבעתי בפני חברי הוועדה את התנגדותי למינוי אלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד", כותב ברנע.

"זאת בשל ייחודיות ורגישות התפקיד ומיעוט גורמי הבקרה על החלטות ראש המוסד. אדם שפעל באופן המתואר במקרה של הנער אלמקייס איננו מתאים לתפקיד ראש המוסד, עלול לסכן את עובדיו ואיננו עומד בסטנדרט טוהר המידות הנדרש לתפקיד זה. אטען שלא משנה אם גופמן ידע או לא ידע על ההפעלה ותוצאותיה, בשני התרחישים הוא נקט באופן שמצביע על כך שהוא אינו ראוי לעמוד בראשות המוסד.

נתניהו וגופמן. "הרמה הגרועה ביותר של קבלת החלטות וטוהר מידות",צילום: דוברות ראש הממשלה

"המוסד פועל ללא 'חוק מוסד', ללא ועדה מפקחת וללא חובת דיווח לממונה עליו ב-99% מפעילויותיו. המוסד מבצע את פעילותו בניגוד מוחלט לחוק במדינות זרות שבהן הוא פועל. שלא כמו שאר ראשי הארגונים במדינות המערב, המוסד פועל בחופש כמעט מוחלט, וקובע לעצמו את היעדים אך גם את הדרכים הנכונות להשיגם, בתוך שטח אפור רחב.

"בהופעתי מול הוועדה הדגשתי שאינני מתייחס בהתנגדותי למינוי זה לאותם נושאים המוכרים לראש הממשלה, כגון חוסר בניסיון במבצעים מיוחדים, חוסר הבנה מעמיקה בעבודת גופי המודיעין, חוסר בהיכרות עם פעילות המוסד או חוסר בשפת עבודה נדרשת - אנגלית. כל אלו אינם רלוונטיים לטיעוניי. אטען שהמינוי שהובא בפנינו נגוע בטוהר-מידות, ואטען שראש המוסד חייב להציב בפני הארגון גבולות ברורים כדי שלא יובל, חס וחלילה, את מדינת ישראל למשבר אסטרטגי או לפגיעה בעובדיו.

"תמרור אזהרה בוהק"

"התמקדתי בתמרור אזהרה בוהק בדמות הפעלת הנער אלמקייס. היוזמה לפעילות האסורה בעייתית ומצביעה על חוסר שיקול דעת בסיסי בנוסף לטוהר מידות לקוי ובעייתי מאוד. הבעיה איננה רק ההחלטה לעבור באופן מודע על נוהל צבאי ולעקוף את היחידה בצה"ל האמונה על הפעלת סוכנים. הבעיה נעוצה בשאלה האם ההחלטות של גופמן התקבלו ביושר ובהגינות מול המערכת. לכך התשובה היא שלילית.

אורי אלמקייס. טען שהופעל ואז ננטש על ידי גופמן,צילום: ללא

"עבירה על נוהל במודע, תוך זלזול מוחלט בהחלטות צה"ל, עד כדי השארת ההפעלה המסוכנת בניגוד לנהלים להחלטת דרג פיקוד זוטר בלבד - זו הרמה הגרועה ביותר של קבלת החלטות וטוהר מידות. אם גופמן לא ידע על פרטי ההפעלה, לא ידע על המעצר, ולא ידע על מה שקרה לנער לאחר מעצרו - הוא איננו מתאים בכלל לתפקיד ראש המוסד.

"אינני יודע מדוע הצבא לא לקח אחריות על האירוע, ומדוע לא פטר את הקטין ממעצר ממושך, אך דבר אחד ברור מעל לכל צל של ספק - מחובתו של צה"ל הייתה למנוע מהקטין את המעצר. תא"ל גופמן קיבל הערה פיקודית על התנהלותו. בנורמות הנהוגות בצה"ל הערה פיקודית לקצין בכיר כל כך בדרגת תא"ל הינה דבר חריג ביותר. ההערה נבעה מעבירה על נהלים או עבירת מוסר או שניהם - ושתי העבירות הללו הינן עבירות על טוהר מידות.

"אירוע אלמקייס עלול להיות דפוס של הליכה על הסף של קצין בכיר שנהלים מבחינתו נועדו לעצור אותו מלבצע את הפעילות הנדרשת למען ביטחון מדינת ישראל, לתפיסתו. אם הוא סבור שניתן באמצעות עקיפת נהלים ועקיפת נורמות לסייע לביטחון המדינה - זהו דפוס שעלול להתפתח לכדי סכנה חמורה בהיותו ראש המוסד.

"המוסד מלא בעובדים יצירתיים ואמיצים אשר ממליצים למפקדים לבצע צעדים קיצוניים אשר חלקם אף מסוכנים. אחריותו של העומד בראש הארגון לשקול באופן רחב את המשמעויות של החלטותיו, לשאול שאלות, ולקבל החלטה אמיצה אשר איננה עוקפת חוק. כל קו אדום הוא שטח מסוכן מאוד. עבירה במודע על נהלים תגרום בוודאות לתקלה, במוקדם או במאוחר.

"הסכנה היא שאירועי טוהר-מידות וחוסר שיקול דעת יחזרו על עצמם גם בעתיד, אך הפעם, בתפקידו כראש המוסד, ההמלצות יהפכו להחלטות של אדם אחד. התנהגות זו עלולה להצביע על סימפטום קבוע של אדם אשר עלול לעשות נזק בתוך ארגון הפועל ללא חוק וללא בקרה, באופן חריג ביותר בעולם המערבי כולו."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר