בישראל מעריכים: זו היכולת הקריטית שטהרן איבדה במהלך המלחמה

במהלך מבצע "שאגת הארי" ישראל פגעה ביכולת של פיקוד החלל האיראני לנהג לוויינים המשייטים בחלל. חיל האוויר הפציץ את הבסיסים הקרקעיים של מערך החלל האיראני. כתוצאה מכך, מעריכים במרכז החלל באמ"ן כי נפגעה יכולת פיקוד החלל של משמרות המהפכה לשלוט בלוויינים, ובהם גם לוויינים מתמרנים.

מערך 9900 אחראי על איסוף ומיצוי של מודיעין חזותי-גיאוגרפי, הנאסף באמצעים שונים ובהם לוויינים, רחפנים וטייסת 100 של חיל האוויר. במלחמה נגד איראן, מרכז החלל והלוויינים העומדים לרשותו היו רכיב מרכזי ומכריע באיסוף המודיעין, זאת בשל המרחק הגדול ממדינת היעד, שמגביל שימוש באמצעי איסוף אחרים.

כדי לנהל לחימה במרחקים גדולים, צבא נדרש להשתמש ביכולות מגוונות מהחלל: מודיעין, תקשורת לוויינית, ניווט וגילוי שיגורים. במילים אחרות, גם לשיבוש קל בשירותי הלוויינים עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת.

בשנים האחרונות פיתחו מספר מצומצם של מדינות יכולות להוציא מכלל פעילות לוויינים. בחלק מהמקרים המדינות שומרות בסוד את מידת התקדמותן בתחום, ולעיתים אף משגרות לוויינים ללא עדכון פומבי.

איראן, שבעבר סבלה מכישלונות בתחום החלל, הצליחה בעשור האחרון לצמצם פערים. היא שיגרה לוויינים שנכנסו למסלולם, ולדבריה סיפקו תוצרים משמעותיים, בהם צילומים ברזולוציה גבוהה ואיסוף אותות אלקטרוניים (SIGINT). לטענתה, הצליחה אף לצלם בסיסים אמריקניים במדינות המפרץ.

יכולת נוספת שאיראן דיווחה עליה היא ניהוג לוויינים בחלל - כלומר, האפשרות לקרב לוויין ללוויין אחר ואף לשבש את פעילותו. בעולם קיימות מספר שיטות לכך, בהן קירוב יזום, הפרעה אלקטרומגנטית ואף פגיעה פיזית.

במרכז החלל של אמ"ן היו מוטרדים מאפשרות שאיראן תפעל בדרכים אלו נגד הלוויינים הישראליים. בהתאם לכך, אחת המשימות המרכזיות במהלך המלחמה הייתה הגנה מהקרקע על הלוויינים הישראליים, פעילות שנעשתה מסביב לשעון.

על פי פרסומים, ישראל מפעילה מספר לוויינים צבאיים מסדרת "אופק". גם פגיעה בלוויין בודד עלולה הייתה להשפיע באופן משמעותי על ניהול המערכה מול איראן.

בנוסף, קיימת חפיפה בין תעשיית הלוויינים לתעשיית הטילים הבליסטיים, שכן הרקטות המשגרות לוויינים דומות לטילים מבחינת טכנולוגיה וידע.

בשל כך, חיל האוויר תקף במהלך המלחמה מספר מתקנים, בסיסים ומעבדות הקשורים לתחום החלל באיראן. ההערכה היא כי התקיפות פגעו ביכולת האיראנית לשלוט בלוויינים מתמרנים.

הנזק הכלכלי לאיראן מוערך במיליארדי דולרים, בין היתר בשל העלות הגבוהה של פיתוח ושיגור לוויינים, תהליך שנמשך שנים. ההערכה היא כי יידרשו לאיראן שנים לשקם את היכולות שנפגעו.

במקביל, חל שינוי במדיניות האמריקנית בנושא פרסום תמונות לוויין מאזור הלחימה. הפנטגון דרש מחברות מסחריות לעכב פרסום תמונות, וחברת "פלאנט לאבס" אישרה כי תימנע מפרסום תמונות מאיראן ואזור הסכסוך לזמן בלתי מוגבל, כדי למנוע שימוש בהן על ידי גורמים עוינים.

ההגבלות החלו כבר ב-9 במרץ, זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, אך פורסמו לציבור רק בדיעבד. לפי הערכות, שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בתחום החלל תרם גם הוא לצעדים אלו.

סגן-אלוף ש', מפקד מרכז החלל במערך 9900, אמר: "במלחמה הזו החלל היה משמעותי בדרכים שלא נראו בעבר. כשצה"ל פועל במרחקים גדולים, החשיבות של הלוויינים עולה משמעותית. אנו נשענים על השקעות של שנים שהציבו את ישראל בין המדינות המובילות בתחום".

עוד הוסיף כי מדובר בכוח אדם איכותי, הכולל משרתי חובה, קבע ואזרחים, וכי כ-60% מהכוח הן נשים: "זה תחום מורכב שדורש ידע בפיזיקה, הנדסה, תקשורת ומערכות מידע. יש לנו חיילים וחיילות צעירים שמצליחים להפיק יותר מהכלים שבידיהם".