הפסקת האש שהוכרזה אתמול הפתיעה לא רק בישראל, אלא גם באיראן. לשיטתם, התנהלותו הבלתי צפויה של הנשיא טראמפ משחקת לטובתם. אין קשר בין הנוסח האמריקני לבין ההצעה האיראנית, שדרשה לא לפגוע במצרי הורמוז, לא בפרוקסיז שלהם ולא בפרויקט הגרעין. למעשה, הנוסח האמריקני שונה לחלוטין - אך כולל נקודות שעשויות לשמש בסיס לשיח ולהידברות בהמשך.
בנושאים המהותיים אין עדיין הסכמה בין הצדדים, ונראה כי הם פועלים בשני תדרים שונים. האיראנים מציגים את הפסקת האש כניצחון של "ההתנגדות" והעמידה האיתנה שלהם. במהלך הלילה הוציאו המוני תומכים לרחובות, ניגנו מארשים צבאיים והדגישו את ניצחון המשטר ואת תפקוד ההנהגה. מבחינתם, הנראות חשובה מהמציאות בפועל.
האיראנים אינם מתייחסים להרס או לפגיעות שספגו. מבחינתם - הם ניצחו. במקביל נשמע לעג לישראל ולארה"ב, שלטענתם לא הצליחו להכריע אותם, בעיקר בזכות משמרות המהפכה. לצד זאת, המשטר ממשיך להפנות אצבע מאשימה כלפי אזרחיו, כשחלקם מוגדרים "בוגדים", ומאותת על כוונה להמשיך ולפעול נגדם.
מבחינה מהותית, המשטר האיראני נחלש ואיבד בכירים ויכולות, אך השלטונות אינם מודים בכך. בכירי ההנהגה אינם נראים בציבור, וקולם של דוברי התעמולה בולט יותר - דבר המעיד על חשש והסתתרות מאז פרוץ המלחמה.
לא ינטשו את חיזבאללה
באשר לחיזבאללה, נראה כי איראן אינה מתכוונת לוותר עליו. מדובר בנקודת מפתח, והשאלה היא האם טראמפ יכפה את עמדתו על ישראל, או שישראל תמשיך לפעול בלבנון בהתאם לשיקוליה. איראן לא תנטוש את חיזבאללה, בוודאי לאחר שהארגון התגייס לצידה - גם אם הדבר עלול להוביל לפגיעה קשה בו בהמשך.
ההערכה היא כי במהלך שבועות הפסקת האש לא תושג הסכמה בין הצדדים. הפערים גדולים, ואיראן, שמציגה את עצמה כמנצחת, אינה צפויה להתפשר. בנוסף, ההנהגה הנוכחית נשלטת בידי גורמים קיצוניים, ואין בה דמויות מתונות יותר במונחים מערביים.
במהלך המלחמה החלה איראן להיעזר במיליציות חיצוניות, שהפכו לשכירי חרב של המשטר. מצד אחד מדובר בתוספת כוח, אך מצד שני זהו סימן לחולשה, שכן גורמים אלה עשויים בעתיד לפעול גם נגד המשטר. בנוסף, עולה השאלה כיצד תוכל איראן לממן אותם, לאחר שהמשאבים נשחקו במהלך המלחמה.
בהקשר של מצרי הורמוז, איראן ממשיכה במדיניות של יצירת מנופי לחץ. לאחר שהפכה את המצר לקלף מיקוח, לא צפויה לוותר עליו במהירות.
לסיכום, גם בתקופת הפסקת האש הקרובה לא צפויה פריצת דרך. המחלוקות עמוקות, ואיראן אינה מראה נכונות להתפשר - הן ברמה המדינית והן ברמת ההנהגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו