על הכוונת: הסיבה לתקיפות החוזרות בנאות חובב

הירי אמש (ראשון) לעבר אזור התעשייה נאות חובב, הוביל לפגיעה השלישית באזור בתוך כשבוע וחצי, אך בניגוד לשני האירועים הקודמים הפעם הסתיים האירוע ללא פגיעה משמעותית.

עם זאת במערכת הביטחון מדגישים כי הרצף עצמו הוא הסיפור ומצביע על מיקוד ברור במתחם הרגיש וכנראה מגיע ברקעפגיעות של צה"ל במפעלים הפטרוכימיים באיראן.

האירוע הראשון התרחש ביום ראשון בשבוע שעבר בונפגע מפעל אדמה מכתשים, לאחר שמספר שברי יירוט נפלו במתחם וגרמו לשריפה ולהכרזה על אירוע חומרים מסוכנים.

עובדי המפעל הסתגרו במרחבים מוגנים, וצוותי חירום פעלו במקום תוך חשש ממשי לדליפה של חומרים מסוכנים, בהם פחמן דו גופריתי - חומר דליק ומסוכן שנמצא בשימוש תעשייתי. החשש נשלל רק לאחר ניטור ממושך.

הפגיעה השנייה הייתה ביום חמישי בשבוע שעבר וגם בה נרשמה פגיעה במתחם ושריפה נוספת, שגרמה שוב להעלאת רמת הדריכות סביב המתקנים שמכילים חומרים רגישים. הפגיעה השלישית אתמול לא הייתה במפעל עצמו אלא סמוך אליו, והסתיימה ללא נזק אך חידדה את ההבנה כי מדובר בדפוס ולא באירוע נקודתי.

החזרתיות הזו אינה מקרית. נאות חובב נחשב לאחד הריכוזים הגדולים בישראל של תעשייה כימית ופטרוכימית יעד בעל משמעות אסטרטגית פגיעה במקום כזה גם ללא תוצאה קשה בפועל מייצרת איום סביבתי פוטנציאלי לצד אפקט תודעתי ולחץ ציבורי.

הרגישות אינה רק תעשייתית אלא גם גיאוגרפית.באר שבע נמצאת במרחק קצר מהמתחםוכך גם יישובי המועצה האזורית רמת נגב והמועצה התעשייתית נאות חובב ופזורה בדואית שמקיפה את המפעל, במקרה של דליפת חומרים מסוכנים או פגיעה משמעותית זה עלול להשפיע על אוכלוסייה אזרחית רחבה באזור הדרום.

גם התושבים הבדואים החיים בסמוך מביעים חשש כבד מהמצב ומהיעדר מיגון הולם. באד אבו עפאש, יו"ר ועד ואדי אלנעם, אמר: "אף אחד לא דואג לנו אם הייתה פה עכשיו נפילה שדולף ממנה חומר מסוכן. אין לנו לאן ללכת ואי אפשר לזוז מפה, הכל נחסם וזה מסוכן מאוד. היירוטים כאן מעל הראש, אין לנו מרחבים מוגנים ויש אי ודאות. לא יודעים מה לעשות".

לכך מתווספת גם הזירה הבינלאומית באיראן מציגים את הירי לאזור כהצדקה לפגיעה ישראלית במתקנים פטרוכימיים בשטחם ומנסים לבסס משוואה של תשתית תחת תשתית.

בישראל מנסים לשבור את המשוואה הזו. גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי בתקופה הקרובה יתוחקרו אירועי הפגיעות, ובהתאם תבוצע התאמה של מערכות ההגנה באזור. זאת, על מנת לצמצם את הסיכוי לפגיעות נוספות ולחזק את ההגנה על המתחם הרגיש.

דובר צה"ל הגיב גם הוא בנושא ואמר: "פיקוד העורף הנחה באמצעות צווי חירום את מחזיקי החומרים המסוכנים כהגדרתם בחוק ברחבי המדינה ובפרט בנאות חובב לנקוט באמצעים שונים לצמצום הסכנה. במסגרת צווי החירום המחזיקים נדרשו בין היתר למיגון אתרי האחסון צמצום מלאים למינימום תפעולי ואחזקת צוותי חירום באתרים למתן מענה מיידי ויעיל".

עוד הוסיף כי "מימוש ההנחיות כאמור נמצא תחת פיקוח הדוק ויומיומי של קציני חומרים מסוכנים בפיקוד העורף. במקביל בכל עת נבחנות ומיושמות שכבות מניעה נוספות אקטיביות ופאסיביות, לשיפור השרידות למול האיומים המתפתחים, בשיתוף המועצה התעשייתית רח"ל (רשות חירום לאומית) והמשרד להגנת הסביבה".

גם במועצה התעשייתית מדגישים כי למרות הפגיעות המערכות פעלו כפי שתוכנן והאירועים לא התפתחו לאסון סביבתי. ממועצת נאות חובב נמסר: "מועצת נאות חובב ערוכה ופועלת במתכונת חירום מלאה מאז פרוץ המערכה בהתאם להנחיות פיקוד העורף המשטרה המשרד להגנת הסביבה ושאר כוחות החירום וההצלה.

"אנו בקשר שוטף עם נציגי כל הגורמים ועם מנהלי המפעלים והאתרים ופעלנו במשותף בטיפול באירועי ירי הטילים לרבות ביצוע ניטור אוויר בשטחי המועצה עד לשלילת חשש לאירוע חומרים מסוכנים. המועצה תמשיך לאפשר רציפות תפקודית והמשך פעילות המפעלים תוך הקפדה יתרה על הנחיות המיגון ושמירה על ביטחון העובדים והסביבה".

במפעל אדמה מכתשים שנפגע פעמיים, מדגישים כי הנהלים מנעו פגיעה בנפש גם כשהתרחישים התממשו. "מאז פרוץ המלחמה אדמה מכתשים פועלת בתיאום מלא עם כלל גורמי הביטחון המועצה התעשייתית נאות חובב המשרד להגנת הסביבה כיבוי אש צה"ל וגורמים נוספים ובהתאם לכל ההנחיות והדרישות.

"החברה נערכה מראש למגוון תרחישים תוך הקפדה מלאה על כללי הבטיחות והביטחון ובראש ובראשונה על שלומם ובטיחותם של עובדות ועובדי החברה. לאדמה נהלי חירום ופרוטוקולים סדורים, והעובדים פועלים על פיהם בקפדנות. נהלים אלה הוכיחו את עצמם באירועים האחרונים שהתרחשו בשטח המפעל אירועים שהסתיימו ללא נפגעים.

"כתוצאה מהאירועים נגרמה פגיעה שאינה מהותית בציוד, והחברה נמצאת כעת בתהליך הדרגתי של השבת מערך הייצור לפעילות מלאה. נמשיך לפעול באחריות בזהירות ובשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים הרלוונטיים".

לסיכום, ריבוי הפגיעות בנאות חובב מצביע על יעד מועדף לפגיעה בשל הרגישות התעשייתית והסביבתית שלו. בישראל מנסים לצמצם את הסיכון באמצעות הנחיות מחמירות ועיבוי ההגנה, אך בשטח - ובעיקר בקרב התושבים שחיים בסמוך - תחושת חוסר הוודאות עדיין נמשכת.