"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אל תאשרו כיבוש של רצועה צרה בלבד": הקריאה החריגה של הח"כים לקבינט

ביוזמת ח"כ עמית הלוי חבר ועדת החוץ והביטחון, דורשים עשרים חברי כנסת להציב יעדים שיביאו לשינוי מהותי בלבנון, כולל כיבוש מלא עד הליטאני ופינוי מוחלט של האוכלוסייה • "הסתפקות בקילומטרים בודדים תהיה החמצה היסטורית שתחזיר את האיום על התושבים"

,עודכן
0השמעה
פעילות כוחות צה"ל בלבנון. צילום: דובר צה"ל

כעשרים חברי כנסת מהקואליציה, בהובלת חבר ועדת החוץ והבטחון ח"כ עמית הלוי, פנו הבוקר (א') במכתב חריף לשרי הקבינט המדיני-ביטחוני, בדרישה שלא לאשר את התוכנית המבצעית שהציג המטכ"ל להמשך הלחימה בלבנון.

לטענת הח"כים, התוכנית הנוכחית השואפת להחזקת רצועת ביטחון צרה של קילומטרים בודדים מהווה החמצה וסכנה אסטרטגית לישראל.

פעילות כוחות חטיבת גבעתי בדרום לבנון // דובר צה"ל

במכתב, שנשלח תחת הכותרת "יעדי התוכנית המבצעית בלבנון", טוענים החותמים כי התדרוכים האחרונים של אלוף פיקוד הצפון מלמדים על רצון להגביל את יעדי המערכה.

"התדרוך לעיתונאים של אלוף פיקוד צפון ביום שישי מלמד כי הפיקוד הבכיר במטכ״ל מעוניין בהגבלת יעדי המלחמה ובהסתפקות בהחזקת רצועה צרה של קילומטרים בודדים בלבד מצפון לגבול. אם חס וחלילה יוגדרו כך יעדי המלחמה, זו תהיה החמצה היסטורית ואסטרטגית." אמרו.

חברי הכנסת ציינו כי הסיטואציה הבינלאומית והמלחמה המתפתחת מול איראן מאפשרים לישראל להביא שינוי יסודי בצפון ולסילוק איראן ושלוחותיה בלבנון ולא להסתפק בכיבוש שטח קטן, שיוביל בהכרח לסיכון מחודש של תושבי הצפון ואזרחי ישראל כולם, לחזרה ללחימה בעתיד הקרוב ובתנאים גרועים יותר.

ח"כ עמית הלוי,צילום: גדעון מרקוביץ'

רצועת ביטחון צרה לא תספק גבול בר הגנה והגנה נאותה על תושבי הצפון. להיפך, היא תחייב סד״כ גבוה שיתקשה להחזיק את הגבול המפותל מול התקפות בלתי פוסקות של האויב על החיילים שיוצבו שם. גם הלחץ המדיני לנסיגה יופנה כלפי ישראל.

"לעומת זאת, כיבוש ושליטה מלאה עד הליטאני ומעבר לו בגזרה המזרחית, יהוו מנוף אמיתי מול ממשלת לבנון לסילוקה של איראן וגרורותיה ועשוי להביא לשקט לטווח ארוך. מדובר בקו גבול קצר יותר, בטוח יותר ויעיל יותר מהגבול הנוכחי ומחובתנו להציב את כוחות צה״ל בקו זה"

הח"כים מזהירים כי ההסברים המבצעיים והמשפטיים של המטכ"ל מזכירים את הקונספציה שהובילה לכישלון בעזה: "כנראה שלא למותר לציין, כי כל הכפרים השיעים בדרום לבנון נשלטים ללא עוררין ע״י איראן ושותפיה והם חלק מהמערך המסכן סכנה קיומית את ישראל, לא פחות משכונת הדאחייה בביירות או ממפעלי הפלדה באיראן. ההסברים המשפטיים והמבצעיים של המטכ״ל, חוזרים על אלו שהביאו לכישלון המבצעי בעזה, עלולים להביא לתוצאה דומה ואינם מקובלים עלינו"

במקום זאת, הם מציעים מנוף לחץ אסטרטגי על ממשלת לבנון באמצעות שליטה קרקעית נרחבת.

לוחמי אוגדה 36 בדרום לבנון,צילום: דובר צה"ל

הדרישות המרכזיות שהציגו הח"כים לקבינט:

1. סילוק מוחלט של ארגון חיזבאללה משטחה של לבנון.

2. הקמת קו גבול ביטחוני חדש על גדות נהר הליטאני ומעבר לו באזור אצבע הגליל.

3. פינוי מוחלט ומלא של האוכלוסייה מהשטח שמדרום לנהר הליטאני.

על המכתב חתומים, לצד ח"כ הלוי, גם הח"כים חנוך מילביצקי, אריאל קלנר, צבי סוכות, ניסים ואטורי, אלי דלל, מיכל וולדיגר, אלי רביבו, שמחה רוטמן, משה סעדה, דן אילוז, צגה מלכו, לימור סון הר-מלך, אוהד טל, אביחי בוארון ומושיקו פסל.

"חובתנו להציב את כוחות צה"ל בקו הליטאני כדי להבטיח שקט לטווח ארוך ולמנוע את הסיכון המחודש ליישובי הצפון", סיכמו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר