"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפלת המטוס האמריקני: הלקח שחיל האוויר הישראלי צריך ללמוד

למרות הפגיעה הקשה בהגנה האווירית האיראנית, הפלת מטוסים אמריקאיים ממחישה כי העליונות אינה מוחלטת • השיעור החשוב שגם חיל האוויר הישראלי צריך ללמוד: גם יריב שנחלש מסוגל להסתגל, להפתיע ולגבות מחיר

,עודכן
0השמעה
תרגיל משותף של חילות האוויר הישראלי והאמריקני. צילום: דובר צה"ל

אחרי יותר מחודש שבו פעלו האמריקאים - וגם חיל האוויר הישראלי - בשמי איראן כמעט ללא הפרעה, נדמה היה כי המערכה האווירית הוכרעה: מערכי המכ"ם שובשו, סוללות טילי הקרקע-אוויר ספגו פגיעות קשות, והמרחב האווירי נפתח כמעט לחלוטין לפעילות חופשית.

אלא שדווקא על רקע תחושת העליונות הזו, הפלתם באותו יום של מטוס עליונות אווירית מדגם F-15 ומטוס תקיפה מדגם A-10 טלטלה את התפיסה - והזכירה עד כמה מורכב, חמקמק ולעיתים מטעה המושג "עליונות אווירית".

פיצוצים ברחבי איספאהן לאחר תקיפות צה"ל וצבא ארה"ב // רשתות ערביות

ראשית, יש להבחין בין עליונות אווירית טקטית לבין שליטה מלאה ומוחלטת. ארצות הברית וישראל אכן הצליחו לפגוע קשות במערך ההגנה האווירית האיראני - אך לא להשמידו לחלוטין. איראן, כמו בעבר, פועלת בשיטה מבוזרת וגמישה, הנשענת על שרידות: סוללות ניידות, הפעלה לסירוגין ושילוב של מערכות מערביות ורוסיות לצד פיתוחים מקומיים. במצב כזה, גם לאחר "ניקוי" ראשוני, נותרים כיסי התנגדות מסוכנים.

שנית, מרכיב מרכזי בהתמודדות מול טילי קרקע-אוויר הוא המיומנות המקצועית של הטייס. בתחום הזה, בלי לטפוח לעצמנו יותר מדי על השכם, טייסי חיל האוויר הישראלי נמצאים בחוד החנית של חילות האוויר בעולם. לפני כחודש, ב-2 במרץ 2026, דובר צה"ל פרסם תיעוד מקוקפיט של מטוס קרב, שבו נשמע הטייס מזהה שיגור של טיל נ"מ איראני לעברו בשמי טהראן, מבצע תמרון התחמקות ("מטפס מעל העננים") וממשיך במשימתו. גם ב-21 במרץ 2026 דווח על מקרה נוסף שבו שוגר טיל קרקע-אוויר לעבר מטוס חיל האוויר בפעילות מבצעית באיראן. הצוות פעל לפי הנהלים, המטוס לא נפגע והשלים את המשימה כמתוכנן.

מטוס קרב B-2 לצד חיל האוויר האמריקני,צילום: רויטרס

רמז לסוג הטילים שבהם נעשה שימוש ליירוט המטוסים האמריקאיים ניתן למצוא בקטעי הווידאו שפרסמו משמרות המהפכה (IRGC), שבהם נראים המטוסים נפגעים מטילי קרקע-אוויר. נראה כי קטעים אלה צולמו באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ואינפרא-אדום (EO/IR), ולא באמצעות מעקב מבוסס מכ"ם. ההערכה היא כי המטוסים הופלו באמצעות שילוב של טילי קרקע-אוויר מתקדמים יחסית - ייתכן גרסאות משודרגות של משפחת SA-6 ו-SA-15, או מערכות איראניות דוגמת "מג'יד" (AD-08), מערכת לטווח קצר ולגובה נמוך שפותחה על ידי התעשיות הביטחוניות של איראן ונחשפה באפריל 2021.

ה-A-10, מטבעו, פועל בגובה נמוך ובמהירויות איטיות יחסית - מה שהופך אותו לפגיע יותר בסביבה רוויה באיומים. גם ה-F-15, למרות יכולותיו הגבוהות, אינו מטוס חמקני, ובתנאים מסוימים - במיוחד כאשר מופעל נגדו מארב מתוזמן היטב - הוא עלול להיחשף.

המסקנה ברורה: העליונות האווירית האמריקאית אינה מוטלת בספק, אך היא לעולם אינה מוחלטת. גם יריב שנפגע קשות, אם הוא נחוש, מסתגל ופועל בחוכמה, מסוגל עדיין לגבות מחיר. דווקא ברגעים שבהם נדמה שהשמיים "נקיים" - טמון הסיכון הגדול ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר