השאלה שהעסיקה את המדינה שנים: סיפור הקרב בו נפל דב פרנט ז"ל

צה"ל הודיע היום (רביעי) כי כ-78 שנים לאחר קרב מלכיה בגליל העליון במלחמת העצמאות, אותרה גופתו של אחד מהלוחמים שנפלו והוכרזו כנעדרים – טוראי דב (דובה) פרמט ז"ל.

טוראי דב פרמט ז"ל, בן בלה ויצחק, נולד ביום כ"ג בשבט תרצ"א (10.2.1931) בחיפה. לאחר שסיים בית-ספר יסודי יצא לעבוד. התמחה במסגרות ועבד בבית-חרושת. היה חבר "הנוער העובד" ושהה זמן מסוים בקיבוץ. בשעותיו הפנויות עסק בספורט, והשתייך לקבוצת כדורגל של נוער "הפועל" בחיפה. מנעוריו היה חבר ב"הגנה".

עם התגייסותו לחטיבת "עודד" במלחמת-העצמאות יצא לגליל ובין השאר השתתף בקרבות צפת, רמות נפתלי וחוליות. ב-5 ביוני 1948, יומיים לפני כניסת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות לתוקפה, התחולל בקרבת קיבוץ מלכיה שבגליל העליון אחד הקרבות הקשים והפחות מוכרים של חטיבת "עודד".

פלוגה א' של גדוד 11, שזה עתה החליפה את לוחמי הפלמ"ח, נאלצה להתמודד עם מתקפה כבדה של כוחות לבנונים מתוגברים בשריון סורי ובכוחותיו של פאוזי אל-קאוקג'י. הקרב, שהסתיים בנסיגה מאורגנת לרמות נפתלי, הותיר מאחור שמונה חללים, חלקם נעדרים עד היום, הקרב הפך לסמל של עמידה איתנה תוך נחיתות מספרית מול האויב.

בשעה 12:00 החל קרב ההגנה. הפלוגה שהייתה פרושה מהפילבוקס שממזרח למלכיה דרך בית המכס שמצפון לקיבוץ ובאזור ה"קמפ" וגבעת העץ ממערב לקיבוץ ובתוך הקיבוץ וסביבתו, עמדה מול כוח עדיף של האויב, חי"ר לבנוני בסיוע שריוניות, שעלו על המגנים משלושה צדדים.

הפלוגה ספגה אבדות רבות, הרוגים ופצועים. בשעה 18:00 מפקד כיתה בגבעת העץ הודיע שהלחץ עליו גובר. הוא קיבל פקודה להחזיק מעמד עד לחשכה, כדי למנוע איגוף, ונפצע. דב נפגע כנראה במהלך הקרב. במהלך הנסיגה שהתרחשה בשעה 18:15 ולאחר שנפגע, הושארה גופתו של דב על פסגת הגבעה כ-3 מטרים מעמדה רדודה שהייתה במקום.

ב-30 באוקטובר 1948, במסגרת מבצע "חירם", חזר קיבוץ מלכיה לידי צה"ל ונשאר בידינו עד היום. בראשית חודש נובמבר 1948 נמצאו במלכיה שניים מנעדרי הקרב של גדוד 11 על ידי חבריהם לפלוגה המסייעת. רבים הוכרזו חללים שמקום גבורתם עדיין לא נודע - יעקב (דב) ליבוביץ, יצחק גליק, שלמה קרון, שמואל ברנשטיין ושמואל מולדבסקי.