עוד לפני שהעשן מתפזר והאזרחים מספיקים להבין מה נפל ליד הבית, הראשונים להיכנס לזירה הם חבלני המשטרה. בין מכוניות פגועות, בניינים שנפגעו ושברי מתכת מפוזרים, הם מתקרבים בזהירות אל מה שעלול להפוך בכל רגע למטען מסוכן. שברי טילים וראשי קרב שלא התפוצצו במלואם, חלקים שעלולים להכיל חומר נפץ פעיל ולעיתים גם מנגנוני השהייה שעלולים לפעול כל רגע.
בכל זירת נפילה כזו פועלים החבלנים כשהם יודעים שהסכנה לא נגמרה עם האזעקה. עבורם היא רק מתחילה. מערך החבלה של המשטרה הוא הכוח הראשון שמגיע למוקדי הנפילות ברחבי הארץ. המשימה ברורה: לבודד את הזירה, להרחיק אזרחים ולנטרל את הסכנה שמסתתרת בין השברים. פעולה אחת לא מדויקת עלולה להסתיים בפיצוץ נוסף.
התיעודים הקשים מהפגיעה הישירה בבית שמש
כך, פעם אחר פעם, החבלנים מתקרבים אל שברי הטילים שנחתו בלב שכונות, ומסכנים את חייהם כדי לוודא שהאיום הבא לא אורב בפינה.
במהלך המלחמה הפכו חבלני המשטרה לאחד הגורמים המרכזיים בזירות הנפילה של הטילים המשוגרים מאיראן לעבר ישראל. תפקידם הראשון הוא הצלת חיים: לבודד את הזירה, להרחיק אזרחים ולהעריך במהירות אילו סכנות עדיין קיימות במקום. אך לצד הנטרול המבצעי, החבלנים מבצעים גם משימה נוספת לא פחות חשובה והיא: איסוף וחקירה של פריטי הטילים לצורך הפקת מודיעין.
אי שם בארץ, במתקן מסווג, חוקרים חבלני המשטרה את השרידים שנאספו מהזירות. חלקי מתכת, רכיבים אלקטרוניים ושברי מנגנונים עוברים בדיקה קפדנית. המידע שנאסף מהם מאפשר לבנות תמונה עדכנית על סוגי האמל״ח שמשוגרים לעבר ישראל, על הטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש ולעיתים גם על שינויים שמבצעת איראן במערכות הטילים שלה.
את השרידים הגדולים - כמו מיכלי דלק או מנועים - אוסף בדרך כלל פיקוד העורף. לעומת זאת, מערך החבלה המשטרתי, שאנשיו מגיעים ראשונים לזירות הנפילה, אוסף פריטים קטנים יותר כאשר יש סיכוי שניתן להפיק מהם מידע מודיעיני. במקרים כאלה מועברים הפריטים לחקירה במתקן ייעודי, והמידע המודיעיני שמופק מהם משותף עם גורמי המודיעין האמונים על מעקב אחר תוכניות החימוש והגרעין של איראן.
כל זירת נפילה מציבה בפני החבלנים אתגרים אחרים. יש זירות שבהן עיקר הסכנה הוא פריטי אמל״ח שלא התפוצצו. אחרות מאופיינות בפגיעה קשה בנפש וברכוש, המעמידה את החבלנים בפני עומס מנטלי משמעותי.
כך למשל בזירת הפגיעה בבית שמש, שבה נהרגו עשרה בני אדם. לצד עבודת החילוץ והחקירה, נדרשו החבלנים להתמקד במשימה המקצועית ולוודא שאין בזירה סכנות נוספות. בזירות שבהן נמצאים פריטי אמל״ח שלא התפוצצו נדרש החבלן לחדות מחשבה ולניתוח יצירתי של הסיטואציה. כל תזוזה לא נכונה עלולה להפעיל מנגנון נפץ או מרעום רגיש. לעיתים מדובר גם בתחמושת מצרר, פצצות קטנות רבות שמתפזרות בשטח ועלולות להתפוצץ בכל רגע.
מערך החבלה המשטרתי מורכב ברובו מחבלנים מבצעיים, אך רבים מהם מחזיקים גם בהתמחויות תוכן שונות - החל בהנדסת חומרים ועד מערכות אלקטרוניות. הידע הזה מאפשר למערך לא רק לנטרל סכנות אלא גם למצות מידע מהפריטים שנמצאים בזירות. סגן ניצב דורון לביא, ראש מדור פיתוח במערך החבלה של המשטרה, אומר כי למרות ההפתעה הציבורית מעוצמת הירי במבצעי המלחמה האחרונים עבור החבלנים מדובר בתרחישים שנלקחו בחשבון מראש.
“מה שהפתיע רבים וטובים במבצע ‘עם כלביא’ אותנו לא הפתיע”, הוא אומר. “נכנסנו אליו מוכנים גם כמערך וגם כל חבלן באופן אישי. היכולת של החבלן הראשון שמגיע לזירה לא נמדדת רק בזיהוי פרטים, אלא בסדר הפעולות שהוא מבצע בזירה כאוטית שבה עלולות להיות סכנות רבות - מראשי קרב שלא התפוצצו ועד חומרים מסוכנים”.
לדבריו, אחד האתגרים המרכזיים הוא החוסן המנטלי הדרוש כדי לפעול בזירות קשות. “על זה אנחנו עובדים מאז ומעולם, אבל אחרי 7 באוקטובר השקענו יותר בבניית יכולת התמודדות עם מצבי לחץ”, הוא מסביר.
“הדוגמה הטובה ביותר היא ההתמודדות עם תחמושת המצרר שהגיעה אלינו. בזמן שרבים לא ידעו איך לגשת אליה אנחנו כבר ידענו בדיוק מה צריך לעשות”. בזירות שבהן מתרחש פיצוץ של ראש קרב המכיל מאות קילוגרמים של חומר נפץ, מסביר לביא, תפקיד החבלנים הוא לקבוע במהירות מה התפוצץ ומה לא. “אנחנו צריכים להבין אילו רכיבים מסוכנים עדיין נמצאים בזירה ולנטרל אותם”, הוא אומר.
גם חלקי הטילים הגדולים כמו מכלי דלק או מנועים מהווים סכנה של ממש. “אלו חלקים כבדים שיכולים לגרום נזק עצום מעצם הפגיעה שלהם”, אומר לביא. “בנוסף הם עלולים להכיל חומרים מסוכנים לנשימה ואפילו לגרום לכוויות. לכן אנחנו בודקים את מידת הסיכון ומחליטים איך לפנות אותם ובמקביל מנסים להבין מה בדיוק הגיע אלינו”, אומר סנ”צ לביא.
כך, הרחק מהכותרות, פועלים חבלני המשטרה בזירות הנפילה ברחבי הארץ. הם מנטרלים סכנות מיידיות, מצילים חיים ובמקביל אוספים את פיסות המידע שמסתתרות בין שברי הטילים. מידע שיכול לסייע להבין טוב יותר את האיום הבא.
