הטיל המתפזר של איראן: כך הוא עובד - ואלה הסכנות

בשבוע האחרון, לצד הטילים הבליסטיים האיראניים אליהם התרגלנו ברמה מסוימת, החלה איראן לשגר לעבר ישראל סוג אחר של נשק: טיל שמתפזר בשמיים לכדי עשרות פצצות קטנות על פני שטח רחב, במקום כזה שפוגע בנקודה אחת בכוח הרס עצום. חימושי המצרר אמנם אינם חדשים, אך השימוש בו מעלה שאלות חשובות - ומחייב את הציבור להכיר סכנות שלא היו מוכרות, בהכרח, עד כה.

איך זה עובד?

בפשטות, ראש הקרב של חימוש המצרר בנוי משני רכיבים: מטען נפץ ראשי בן מאות קילוגרמים, ובנוסף כ-20 פצצות קטנות המשולבות בתוכו, כשכל אחת נושאת עד 8 קילוגרמים של חומר נפץ. בגובה של כ-7 קילומטרים מעל המטרה המיועדת, נפתח ראש הקרב והפצצות משתחררות ומתפזרות באופן אקראי על פני רדיוס של כ-8 קילומטרים.

בתיאוריה, כל אחת מהפצצות הקטנות מופעלת על ידי מנגנון הקשה עם הגעתה לקרקע, אלא שלא פעם אותן פצצות לא מופעלות בשל כשל טכני ואז מהוות, למעשה, נפל מסוכן שעלול להתפוצץ בכל רגע.

עוצמת הפגיעה של כל פצצה בודדת דומה לזו של מרגמה ״פשוטה״ יחסית, והיא אינה מסוגלת לחדור ממ״ד, אך בהחלט עלולה לגרום לנפגעים ולנזק לרכוש. למעשה, אותו פיזור רחב הוא שהופך את הנשק למסוכן: הוא מגדיל את הסיכוי לפגיעה במספר מטרות בו-זמנית, ובמידה ומערכות ה״חץ״ לא צליחו ליירט את החימוש בעודו מחוץ לאטמוספירה או בכניסה לה, המהלך מקשה על מערכות ההגנה בשכבה התחתונה ליירט את עשרות החימושים בעת ובעונה אחת.

סיכונים נוספים

כאמור, לא כל פצצה שנישאה בראש הנפץ מתפוצצת בעת הנפילה לקרקע, וחלק עלולות להישאר על הקרקע כנפלים. מכיוון שמנגנון ההפעלה מגיב להקשה, פצצות שלא התפוצצו עלולות להתפוצץ בכל מגע או תנועה - גם שעות לאחר האירוע. נוסף על כך, גם שברי יירוט של הטיל עצמו מהווים סכנה ואסור להתקרב אליהם.

מה עושים?

בעת קבלת התרעה נכנסים למרחב המוגן ולא יוצאים עד לקבלת הנחיה מפורשת מפיקוד העורף. לאחר היציאה יש לגלות עירנות מירבית: לא מתקרבים ולא נוגעים בכל חפץ חשוד, נפל או שבר יירוט. אם נתקלתם בכזה - עליכם להתרחק מיד ולהתקשר למוקד 100.