שאגה בשחקים: מכת הפתיחה הפנומנלית באיראן | כך זה קרה

המתקפה המשולבת של ארה"ב וישראל על איראן, "שאגת הארי" בצד הישראלי ו"Operation Epic Fury" בצד האמריקני, מייצגת רמת שיתוף פעולה מבצעי ואינטימי ללא תקדים בין שתי המדינות. היא כוללת תיאום צבאי מלא באוויר, ביבשה ובים, יחד עם שיתוף מודיעיני שלא ידענו כמותו במשך שישה עשורים של יחסים מצוינים.

חלוקת העבודה במהלומת הפתיחה היתה ברורה: ארה"ב תקפה מערכי פיקוד של משמרות המהפכה, יכולות הגנה אווירית, אתרי שיגור טילים וכטב"מים ושדות תעופה. חלק מהתקיפה בוצע בטילי שיוט טומהוק וכטב"מים מתאבדים, לצד מטוסי F-18 ו־F-35. ביטוי בולט לשיתוף הפעולה: הצבת תשעה מטוסי תדלוק אמריקניים בישראל וכתריסר מטוסי F-22 ראפטור רבי העוצמה.

מהצד הישראלי, חיל האוויר הפעיל כ־200 מטוסי קרב - המטס הגדול בתולדותיו - נגד כ־500 מטרות. הם הטילו יותר מ־1,200 חימושים ביממה אחת, קצב אש גבוה במיוחד המרמז על עדיפות לסגירת מעגלים מהירה. הפקודה היתה ברורה: פגיעה ממוקדת במערכי טילים והגנה אווירית להשגת עליונות אווירית, ובהמשך - פתיחת הדרך לטהרן.

חיל האוויר ניצל את תכונות החמקנות של מטוסי ה־F-35 כדי לחדור את מערכי ההגנה האווירית מבלי להתגלות. משהושגה עליונות אווירית ונפתח ציר לטהרן, עברו המטוסים לשימוש בחימושים המוטלים מעל המטרה או בסמוך לה. המטרה המכרעת: נטרול והשמדת יכולות שיגור הטילים הבליסטיים להגנה על ישראל. סרטונים מטהרן אכן מציגים מטוס F-15 - ככל הנראה ישראלי - טס בשמי הבירה הבוערים.

ללמוד ולהפנים

יעד נוסף של מכת הפתיחה נוסח על ידי דובר צה"ל, תא"ל אפי דפרין, במשפט "40 גנרלים בדקה". באמצעות מודיעין מדויק, במקביל להשמדת עשרות מערכות הגנה במערב ובמרכז איראן, חוסלו 40 מבכירי השלטון והצבא האיראני, ובראשם השליט העליון עצמו, עלי חמינאי, באבחה אחת.

בהשוואה למבצע עם כלביא שנערך ביוני 2025, עולות נקודות דמיון ושוני. שתי המלחמות נפתחו במהלומת פתיחה בעלת תוצאות מזהירות. "שאגת הארי" נפתחה בשעות הבוקר של שבת, עם כלביא במפתיע בשעות לילה. שתיהן נשענו על נטרול שכבות ההגנה האווירית (שחלק הארי שלה נוטרל עוד ב"לילות הטילים" האיראניים באפריל ובאוקטובר) ופעולות חשאיות כמו חיסול מדעני הגרעין ומפקדי הצבא ומשמרות המהפכה.

ההבדל המרכזי: במבצע עם כלביא הפגיעה באתרי הגרעין סומנה כמטרה ראשונה, ב"שאגת הארי" היא נדחקה לאחור בפני המטרה העליונה - ערעור המשטר האיראני ועידוד האזרחים להפילו מבפנים. ארה"ב לא הוצגה כשותפה בגל הראשון של עם כלביא והצטרפה רק בהמשך במבצע "פטיש חצות". ב־2026, לעומת זאת, שיתוף הפעולה היה מתואם מהדקה הראשונה.

פרטים מבצעיים רבים - נתיבי טיסה, מסלולי תדלוק, פרוטוקולי קישור נתונים והרכבי חימוש - נותרים חסויים. אבל מעט הפרטים שמותר לגלות מרשימים: הצי האמריקני העצום שהובא לאזור, כולל נושאות המטוסים "ג'רלד פורד" מול חופי ישראל ו"אברהם לינקולן" במפרץ הפרסי, לא שימשו להרתעה בלבד. טילי שיוט טומהוק וכטב"מים מתאבדים נורו מהספינות, ומטוסי קרב F-18 ו־F-35 המריאו מסיפוניהן והטילו חימושיהם על מטרות איראניות. ארה"ב ריכזה כוח אווירי אדיר של כ־250 מטוסי קרב, חלקם במדינות סמוכות.

חיל האוויר הישראלי למד והפנים את לקחי עם כלביא ויישם שיפורים טכנולוגיים ומבצעיים. דובר צה"ל דיווח על השמדת עשרות מערכות הגנה "וסלילת הדרך ליצירת עליונות אווירית בשמי טהרן" - תיאור קלאסי של דיכוי והשמדה של הגנה אווירית שמטרתו לחדור לעומק שטח האויב.

שרידות, סנכרון ויעילות

ואכן, במעבר בין יום הלחימה הראשון לשני מופיע ניסוח מפורש: תחילה תקיפות בטהרן באמצעות חימוש (סטנד־אוף) מנגד, ובהמשך, לאחר שהושגה עליונות אווירית ונפתחה הדרך, שימוש בחימוש המוטל מעל המטרה או בסמוך לה.

משהושגה עליונות אווירית ונפתח ציר לטהרן, עברו המטוסים לשימוש בחימושים המוטלים מעל המטרה או בסמוך לה. המטרה המכרעת: נטרול והשמדת יכולות שיגור הטילים הבליסטיים להגנה על ישראל

למה מתווה מדורג? משלושה שיקולים עיקריים: ראשית, שרידות - פתיחה בחימוש מנגד מפחיתה חשיפה מיידית של מטוסינו למערך ההגנה האווירית של האויב. שנית, סנכרון רב־זירתי - כאשר רוצים לפגוע בו בזמן במגוון מטרות, חימוש מנגד מאפשר תיאום רחב ומדויק. שלישית, יעילות מרבית - רק אחרי פגיעה משמעותית במכ"מים, בסוללות נ"מ ובמרכזי שליטה ניתן לייצר חלונות חדירה שמאפשרים שימוש בחימוש יעיל יותר, בדרך כלל עם ראש קרבי גדול יותר ודיוק על מטרות קשות.

בשורה התחתונה, שתי מהלומות הפתיחה, גם במבצע עם כלביא וגם ב"שאגת הארי", בנויות על אותה תבנית של מערכה אווירית מודרנית: מודיעין מדויק, פגיעה במערכי שליטה, דיכוי ההגנה האווירית ותקיפת מערך הטילים הבליסטיים והמשגרים.

ב־2026 נוספה שכבה מכרעת - אינטגרציה אמריקנית מלאה כבר בגל הראשון. זה מאפשר לישראל לפעול בקנה מידה עצום: מאות גיחות, אלפי חימושים. במקביל, ארה"ב מוסיפה עומק של אש מנגד, יכולת שליטה ובקרה אזורית, ומעטפת אווירית־ימית רחבה שמכסה על כל המערכה.