הימור מחושב: מה שאפשר ללמוד מבנק המטרות על השלב הבא באיראן

ישראל וארה״ב פתחו הבוקר (שבת) במתקפה משותפת רחבת היקף על איראן, שנראה שנועדה לפגוע בו זמנית בשלושה מוקדים: מוסדות הליבה של המשטר בטהרן, תשתיות הטילים והמשגרים הבליסטיים ברחבי המדינה, וחיל הים של משמרות המהפכה לאורך המפרץ הפרסי.

הנשיא טראמפ פירט בהודעת וידאו את מטרות המתקפה: ״להשמיד את הטילים, לשטח את תעשיית הטילים, להשמיד את חיל הים האיראני״ ולוודא שאיראן ״לעולם לא תחזיק בנשק גרעיני״. טראמפ הכריז על פתיחת ״פעולות צבאיות נרחבות״, הזהיר את אנשי משמרות המהפכה ״הניחו את הנשק או שתושמדו״, ופנה לעם האיראני: ״כשנסיים, השתלטו על הממשלה שלכם. שעת החירות שלכם הגיעה״.

דני סיטרנוביץ׳, חוקר בכיר ב־INSS ולשעבר מפקד ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ״ן, מעריך כי מדובר ב״מערכה רחבה שמטרתה לפגוע באופן דרמטי ביכולות האסטרטגיות של איראן, ובמקביל לערער את יציבות המשטר, מתוך תקווה שהלחץ המצטבר יוביל לשינוי פוליטי משמעותי בטהרן״. לדבריו, ״מערכה זו נועדה להיות שונה מהמערכה הקודמת, לאור יעדיה השאפתניים יותר, והיא צפויה להיות רחבה יותר בהיקפה וארוכה יותר בזמן״.

בנק המטרות שנחשף הבוקר מלמד על שלושה מישורים: ראשי המשטר, הצמרת הצבאית והאחראים לדיכוי המחאות.

ברובד הראשון, בוצע ניסיון חיסול נגד המנהיג העליון חמינאי, ונגד הנשיא מסעוד פזשכיאן. על הכוונת סביר להניח שנמצאו גם יועצו של חמינאי עלי לריג׳אני, שלפי פרסומים זרים מנהל בפועל את המדינה, ועלי שמחאני, יו״ר מועצת ההגנה ויועצו הקרוב של חמינאי.

ברובד הצבאי, המטרה המרכזית היא מפקד משמרות המהפכה מוחמד פאכפור, שרק לפני שבוע איים כי ארגונו ״עם האצבע על ההדק״. לפי פרסום ב״היום״, הערכות ראשוניות מצביעות על כך שלפחות שלושה בכירים איראנים חוסלו בתקיפות, ובהם פאכפור, שר ההגנה עזיז נאסירזאדה וראש המודיעין הצבאי סאלח אסאדי.

ברובד השלישי, הכוונת הופנתה גם נגד מפקד מיליציית הבסיג׳ גולמרזה סולימאני, האחראי הישיר לדיכוי המחאות, ומפקד כוח קודס איסמעיל קאאני.

לצד הפגיעה באישים, המתקפה כוונה גם נגד מוקדי שליטה ותשתיות צבאיות ברחבי איראן. לפי הדיווחים, בטהרן הותקפו מתחם המנהיג העליון, ארמון הנשיאות, משרדי הביטחון והמודיעין, ארגון האנרגיה האטומית, מפקדות של משמרות המהפכה, הבסיס בפרצ׳ין ובתי שרים ומפקדים בכירים.

לפי מקור מערבי שצוטט בפוקס ניוז, הותקפו גם הפרלמנט האיראני והמועצה העליונה לביטחון לאומי. ברחבי המדינה הותקפו בסיסי טילים ומשגרים בליסטיים ומתקני תעשיית הטילים.

במקביל למתקפה הצבאית בוצעו מתקפות סייבר שהשביתו את סוכנויות הידיעות האיראניות, ובהן IRNA ותסנים, ופגעו ביכולת המשטר לשדר ולשלוט בזרימת המידע.

סיטרנוביץ׳ מציין כי ״גם המשטר האיראני נערך לאפשרות של עימות מסוג זה, וסביר להניח כי הוא מוכן יותר מבעבר, במיוחד בכל הנוגע ליכולות שיגור הטילים, בהשוואה למערכה הקודמת״.

לאורך המפרץ הפרסי הותקפו בסיסי חיל הים של משמרות המהפכה בבנדר עבאס, בושהאר, אסלויה, כונארק וצ׳אבהאר. בנדר עבאס משמש כמפקדה הראשית של חיל הים האיראני, לצד היותו אחד הנמלים החשובים של המדינה, ונמצא בסמוך מצר הורמוז, שדרכו עוברים כ־20% מסחר הנפט העולמי.

התקיפה משקפת כוונה אמריקנית לנטרל את האיום האיראני על חופש הספנות במצר, מה שנחשב לעיתים כ״נשק יום הדין״ האיראני וישפיע עמוקות על כלכלת העולם, יציבות המחירים ושרשראות האספקה, כמו כן גם על כלכלות מדינות המפרץ התלויות בו לייצוא נפט וגז.

סביר להניח שלאחר דיכוי מערכי הטילים ופגיעה בפיקוד ושליטה, השלב הבא יתמקד ב״כיסוח הדשא הגרעיני״. המטרות המרכזיות צפויות לכלול את מתחם המנהרות התת־קרקעי באיספהאן, שלפי דו״ח של סבא״א שפורסם רק אתמול (שישי) מאחסן את רוב מאגר האורניום המועשר של איראן, לצדו נמצאים מתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו, בהם נצפו פעולות הנדסיות שיכולות להעיד על רצון לשקמם.

אופציה נוספת שעשויה להיות על השולחן היא תקיפת תשתיות הנפט והייצוא של איראן, במטרה להקריס את הכלכלה ולמנוע מהמשטר לממן את שיקום מנגנוני הדיכוי והטרור. מטרה מרכזית בהקשר זה היא תשתיות הנפט אי חארג' במפרץ הפרסי, שדרכו עוברים כ־90% מיצוא הנפט האיראני. לפי בלומברג, איראן פעלה בימים האחרונים להעביר מאגרי נפט למכליות על המים כדי להגן עליהם מפני תקיפה.

למרות הדיווחים על תקיפות מסוימות באי, עם זאת, סביר להניח שתשתיות הנפט על האי יהוו האופציה האחרונה בסדר העדיפויות: אם המטרה היא החלפת משטר, ארה״ב וישראל יעדיפו להשאיר את תשתיות הכלכלה שלמות ככל האפשר כדי לאפשר לאיראן שלאחר נפילת המשטר לעמוד על רגליה, וכן גם הזדמנויות כלכליות לחברות אמריקניות בתעשייה המקומית.

סיטרנוביץ׳ מעריך כי ״מבחינת ישראל, מדובר בהזדמנות אסטרטגית משמעותית, כאשר הממשל האמריקני נכון לקדם מהלך שעשוי להיחשב היסטורי נגד איראן״, אך מזהיר: ״ייתכן שהמשטר האיראני לא יקרוס ולא ייכנע, ובמקרה כזה עלולה להתפתח מערכה ממושכת ויקרה, שסיכויי הצלחתה עדיין אינם ברורים. ימים קריטיים לפנינו״.