המחסור הקשה באנשי הקבע בצה"ל: "המשרתים נשחקים ורוצים לעזוב"

המחסור באנשי קבע, בטח באנשי קבע איכותיים, חוצה מערכים ויחידות בצה"ל. באגף כוח האדם בצה"ל מנסים לשדר שהמצב אינו חמור כפי שמצטייר, אך בפועל, גם אם מרבית התפקידים מאוישים בסופו של דבר, המפקדים מדווחים כי הם נדרשים להילחם כמעט על כל משרת, וכאשר אינם מצליחים נמצאים פתרונות כמו קידום קצינים צעירים יותר, ללא ניסיון או התאמה לתפקיד, רק כדי שלא יישאר ריק.

שני המקומות שבו המשבר מורגש ביתר שאת הם בעיקר המטה המבצעי, והמערכים הפחות "זוהרים" בצה"ל - קרי, המערכים הטכניים.

במטה המבצעי משרתים קצינים אג"מיים, כאלה שלא מתוכננים להיות מג"דים למשל, אך נדרשים לעבוד שעות על גבי שעות, בתנאים אינטנסיביים מאוד.

המערכים הטכניים הם בעיקר יחידות טכנולוגיה ואחזקה, יחידות מחסני חירום (ימ"חים), מפעלים, בתי מלאכה ועוד. בשני המקרים הללו, נאלץ צה"ל למרבה הצער להתפשר לא פעם על קידום קצינים צעירים ומנוסים פחות, רק כדי לצמצם את הפערים.

במערך הלחימה, אומרים בצה"ל, המצב בסדר, למרות שיחסי המיון נפגעו בשל השחיקה הגבוהה, ריבוי הנפגעים והעובדה שצה"ל הוציא פי הרבה יותר קצינים לשנת לימודים או להפוגות כדי לאפשר להם מנוחה לאחר המלחמה האינטנסיבית.

במערך תומכי הלחימה, בעיקר במפקדות העורפיות, מודים בצה"ל כי יש פער של לפחות 10% בקבע הראשוני, שנובע גם מעזיבה וגם מהגדלת התקנים בשל הגדלת היחידות.

מדובר בתפקידי "לואו-טק" בעיקר, בימ"חים, בדת"קים (דירים תת-קרקעיים למטוסים), ועוד. בצה"ל מסבירים כי המשרתים במערך התומכ"ל נשחקים מאוד ועובדים בעבודת כפיים שוחקת, ולא נהנים מה"זוהר" של הלחימה ומהתגמול שמקבל המערך הלוחם. לכך מתווספת העובדה שבמהלך המלחמה ראו את חבריהם במילואים מרוויחים יותר, עובדים פחות, וגם נקראים לדגל בשעת צורך אמיתית.

במערך הטכנולוגי, בצה"ל מציינים כי בקבע ראשוני, יש אפילו עודף כוח אדם. ניתן לשער שזה משום שהשירות במערך הטכנולוגי הוא מקפצה לתפקידים מתגמלים מאוד באזרחות.

בדרג הרב-סרן אין מחסור בכוח אדם, אך בצה"ל מצביעים על הרבה יותר משרתים שמבקשים להשתחרר, בין היתר לאור העובדה שהמשכורות מתגמלות הרבה יותר מחוץ לצה"ל.

"המחסור בכוח אדם מייצר נטל גבוה יותר על מי שמשרת", מסבירים בצה"ל. "המשרתים נשחקים הרבה יותר מהר, וזה רק מחמיר את הבעיה, שכן גם אלה שנשחקים רוצים לעזוב מוקדם יותר. לא יוציאו מטוס שלא נבדק ולא טופל במלואו לטיסה. אם יש פער בקצין או בנגד, זה מוביל לכך שמי שמשרת עובד קשה יותר, הנטל נופל על פחות אנשים, וזה משפיע גם על קצב העבודה. בגדוד מבצעי כמעט ואין פערים נכון לנקודת הזמן הנוכחית, כי הנחיצות והשליחות ברורה מאוד, אבל הפערים ניכרים במערך הטכני, בבתי מלאכה, במרכזי טנ"א".