הערכה: כך תרחיש המלחמה של טראמפ באיראן עשוי לצמצם פגיעה בישראל

המתיחות לקראת מלחמה עם איראן ירדה מעט בימים האחרונים, לאחר שבמחצית השנייה של השבוע שעבר נדמה היה כי זה עניין של ימים, ואפילו שעות, עד שטראמפ ישחרר את הנצרה ויורה לכוחותיו לפתוח בפעולה.

למרות הדחייה למועד בלתי ידוע, ההערכות בישראל הן שהסבירות למלחמה עם איראן דווקא עלתה, גם אם תידחה במספר ימים, או אפילו מספר שבועות. אלא שההערכה במערכת הביטחון היא שהמלחמה הפעם תיראה שונה מבחינת העורף הישראלי, וייתכן אפילו אחרת לחלוטין - ויש לכך פן חיובי אך גם שלילי.

נקודת המוצא בישראל היא שכל תקיפה אמריקנית באיראן, תכלול בהכרח את ישראל - אם האיראנים ינסו לשגר טילים לעבר ישראל, כפי שאיימו בעבר. הציבור הישראלי בלחץ, ובצדק. החרדה לאחר המראות הקשים מחודש יוני האחרון, של נפילת טילים במרכזי הערים, של הרס רב ושל נפגעים, מובנת.

לא צריך להיות מומחה גדול למודיעין כדי לדעת שב"עם כלביא" השתמשה ישראל בלא מעט מיירטי "חץ", כמו גם במיירטים של מערכות ההגנה האווירית הנוספות - קלע דוד וכיפת ברזל - כדי להתמודד עם שברי היירוטים והכטבמים ששיגרה לכאן איראן.

פגיעה חמורה פחות בעורף

במערכת הביטחון הישראלית סבורים כי יכול מאוד להיות שהפעם העורף הישראלי אמנם ייפגע, אבל הרבה פחות משנפגע בעם כלביא. ונסביר: התמודדות עם הטילים שישוגרו מאיראן, אם אכן ישוגרו, צפויה להתבצע בשני היבטים עיקריים: הגנה והתקפה.

על ההגנה אין צורך להכביר במילים, ורק נאמר שמערך ההגנה האווירית פרס את ההגנה הטובה ביותר האפשרית בנסיבות הנוכחיות, הגדיל דרמטית את פריסת המשגרים והמיירטים במקומות מועדים לפורענות, ובנה מדיניות יירוט מיטבית בהתאם לניתוח המודיעיני והמבצעי.

אלא שהפתגם הידוע - "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה" - נכון מאי פעם גם כעת. די אם נזכיר כי חלק מפעולות ההגנה הישראליות ב"עם כלביא" היו תקיפות של טילים ומשגרי טילים על אדמת איראן טרם שיגורם.

ביוני האחרון, תקיפת המשגרים הייתה משימה חשובה לחיל האוויר הישראלי, אך כיוון שצה"ל פעל לבדו, לא הייתה זו המשימה היחידה של חיל האוויר, שנדרש לשמר עליונות אווירית, לפתוח מסדרון לתקיפות "stand in", לתקוף את אתרי גרעין, לחסל מדענים ובכירים איראניים, ועוד.

פחות הגנה - יותר התקפה

כעת, אם אכן יורה טראמפ לצבאו לפתוח במתקפה על איראן, כוח האש שיופעל על איראן יהיה גדול בסדרי גודל מכוח האש שהיה לצה"ל לבדו ביוני האחרון. די להסתכל על סדר הכוחות האמריקני שהוזרם לאיזור בשבועות האחרונים: החל משתי נושאות מטוסים - הלינקולן המוצבת במפרץ הפרסי, והג'רלד פורד שמתקרבת למזרח הים התיכון, דרך מטוסי קרב רבים המוצבים בבסיסים שונים במזרח התיכון (בימים האחרונים פורסמו תמונות של מטוסי קרב אמריקנים בירדן), מתדלקים שנצפו בשמי המזרח התיכון, מטוסי ביון, ועוד.

למעשה, יש בישראל מי שמעריך שאם אכן יורה טראמפ על תקיפה נרחבת באמצעות "הארמדה היפהפייה", כפי שהוא מכנה אותה, ניתן יהיה לצמצם בתוך זמן לא רב את שיגורי הטילים מאיראן לעבר ישראל. בזכות כוח האש האמריקני, והמודיעין שידוע כי שני הצבאות משתפים ביניהם, גלי התקיפות באיראן יוכלו להיות תכופים יותר, ומדויקים יותר.

גם אם האמריקנים יחליטו לעסוק פחות בטילי הקרקע-קרקע המכוונים לעבר ישראל, ולהתמקד במטרות שמעניינות אותם (ומן הסתם, גם אותנו), תוכל ישראל להתמקד רק (או בעיקר) בטילי הקרקע-קרקע, במשגרים שלהם ובמטרות נוספו הקשורות אליהם, במקום במטרות נוספות. יש בישראל מי שמעריך שהדבר עשוי לצמצם באופן משמעותי, ודי מהיר, את הירי לעבר ישראל.

יחד עם זאת חשוב להדגיש כי אין משמעות הדבר שלא יהיה ירי טילי קרקע-קרקע כבדים וארוכי טווח לעבר ישראל, במיוחד בשעות ובימים הראשונים. בישראל נערכים לנפילות, לאתרי הרס ולנפגעים, אך כאמור מקווים שניתן יהיה לצמצם אותם ככל הניתן - לא רק באמצעות הגנה אווירית, אלא באמצעות תקיפת המשגרים והטילים על אדמת איראן.

לאופטימיות הזהירה מאוד בנוגע לצמצום הירי המסיבי בתוך זמן לא רב, צריך להוסיף בכוכבית גם התפתחויות שליליות נוספות שלא ראינו ב"עם כלביא". הכוונה היא לאפשרות הריאלית שחיזבאללה יחליט גם הוא להצטרף למערכה, וייתכן שגם החות'ים שספק אם יפספסו הזדמנות להוכיח שהם תוקפים את ישראל. במערכת הביטחון יוצאים מנקודת עבודה שחיזבאללה יצטרף למערכה, ולפיכך ישנה היערכות נרחבת גם לכיוון הגבול הצפוני.

בפועל, קשה לחזות אם הארגון שהוכה קשות במלחמה יחליט להצטרף, כיוון שהוא בדילמה אמיתית: מצד אחד, אם פטרוניו באיראן יהיו במצוקה אמיתית, ייתכן שלא תהיה לו ברירה אלא לסייע, שכן ללא איראן אין לחיזבאללה קיום. מצד שני, ישראל מצהירה בריש גלי שאם תותקף על ידי חיזבאללה הוא ייפגע קשה עוד יותר ממה שנפגע, וגם ממשלת לבנון מפעילה עליו לחצים כבדים מאוד שלא להצטרף.

בשולי הדברים ראוי להזכיר עוד כי הרמדאן החל בשבוע שעבר, וצה"ל נמצא בכוננות גבוהה מאוד גם ברחבי יהודה ושומרון. עימות ישיר עם איראן בוודאי לא ישמש גורם מרגיע, ועלול להוות זרז להתפרצות גם בזירה זו.