"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחזיות לתקיפה? צה"ל במסר למשרתיו על רקע הפרשה הביטחונית

לאחר הסרת צו איסור הפרסום על חלק מפרטי פרשת "פולימרקט", הופץ בצה"ל חוזר המחדד את האיסור המוחלט על שימוש במידע מסווג לצרכים אישיים • "מדובר בכשל ערכי חמור ובחציית קו אדום", נמסר • חשדות לדלף מידע ייחקרו עד תום

,עודכן
0השמעה
מילואימניק ואזרח מואשמים: הימרו בפולימרקט על סודות צה"ל. צילום: דובר צה"ל

על רקע הפרשה הביטחונית שכונתה פרשת "פולימרקט", שחלקה הותר לפרסום:מערך ביטחון המידע באגף המודיעין, אשר אמון על מניעת דליפת חומרים מסווגים מחוץ לכותלי הצבא, הפיץ היום (שלישי) חוזר למפקדי צה"ל בו זה מחדד את הנהלים באשר לשימוש חיילים במידע צבאי מסווג הנמצא ברשותם כחלק מתפקידם.

דודי קוגן, אילן קפרוב, שילה רוזנפלד, גיא סאלם

"פלטפורמת 'פולימרקט' הינה פלטפורמת הימורים דיגיטלית", נכתב. "לאחרונה הוסר צו איסור פרסום על פרשייה ביטחונית במסגרתה נעצרו משרתי מילואים בחשד כי ניהלו הימורים בפלטפורמה זאת בנוגע להתרחשות של אירועים צבאיים המבוססים על ידיעות מסווגות, אליהן היו חשופים מתוקף תפקידם בצבא".

בחוזר חידדו את ההנחיות בעניין השימוש במידע הביטחוני אליו נחשפים חיילי צה"ל בהתאם לתפקידם, כאשר בהוראה הראשונה, המתייחסת לפרשה, נכתב: "חל איסור מוחלט להשתמש במידע צבאי או ביטחוני מכל סוג ובכל רמת סיווג למטרה אישית או פרטית בכלל, והימורים או השאת רווחים בפרט".

בהמשך נכתבו הוראות נוספות, כשהחוזר נחתם באמירה לפיה "חשדות שיעלו בנושא דלף מידע ייחקרו ויתבררו עד מיצוי. אלו שימצאו שהפרו את הדין ואת ההוראות יטופלו בהתאם".

כזכור, עם ההתרה לפרסום של חלק מפרטי הפרשה הביטחונית, התייחסו אליה בצה"ל וציינו כי הצבא "רואה בחומרה רבה כל מעשה המסכן את ביטחון המדינה, ובפרט שימוש במידע מסווג ביותר לשם השגת רווח אישי, כפי שעולה מהמידע שהגיע לידי צה״ל. מדובר בכשל ערכי חמור ובחציית קו אדום ברורה, שאינם עולים בקנה אחד עם ערכי צה״ל והמצופה ממשרתיו".

צה"ל במסר למשרתיו על רקע הפרשה הביטחונית,צילום: דובר צה"ל

דברים דומים הגיעו גם מכווונו של קצין החינוך והנוער הראשי בצה"ל, תא"ל סמואל בומנדיל, שהפיץ בסוף השבוע האחרון לפקודיו איגרת בה כתב כי "השבועות האחרונים מציפים אירועים מורכבים וקשים; חלקם בגזרות לחימה, חלקם בשגרה וחלקם בעולמות יחסי מפקד פקוד. כשאתה בוחן את האירועים האלה לעומק אתה מגלה הרבה אנשים טובים, ועדיין משהו לא עובד. לכייל מצפן משותף היא פעולה תובענית וקשה, והיא דורשת שיטה ולא רק אינטואיציה. המעשה, הדיבור, השאלה, ההכרעה, התגמול והמורשת; לא תמיד יהיה לנו זמן לכל זה, אבל אם זה חשוב לנו - לא בטוח שפחות מזה יספיק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר