לא רק תיק הגרעין: היעד האמיתי של איראן בז'נבה והתרחישים להמשך

לקראת סבב השיחות השני בין ארה"ב לאיראן שיתקיים מחר (שלישי) בז'נבה, בתיווך עומאן, הודיע דובר משרד החוץ בטהרן כי הדיונים יעסקו "בהיבטים הטכניים, הכלכליים, הפוליטיים והמשפטיים של תיק הגרעין". הוא הדגיש כי הזכות להעשרץ אורניום נתונה לאיראן במסגרת זכותה הלגיטימית לשימוש בגרעין למטרות שלום.

לדבריו, המשלחת האיראנית כוללת גם מומחים טכניים, והסוגיות הנוגעות לכמות החומר המועשר, רמת ההעשרה ומספר הצנטריפוגות שאיראן תורשה להחזיק - טרם סוכמו. הפרטים הרבים שסיפק נועדו להדגיש שני מסרים: טהרן רצינית בנכונותה להגיע לפשרה בסוגיות הגרעין, אך נכונה לדון רק בהן - ומצפה לתמורה משמעותית בדמות הסרת סנקציות.

במקביל, נושאת המטוסים האמריקנית "ג'ראלד פורד" ממשיכה בהיערכותה באזור, בעוד שהמשלחת האיראנית צפויה לנסות ולמשוך זמן באמצעות המגעים שמנהלים השליחים האמריקנים וויטקוף וקושנר.

לפי ההערכות, האיראנים ינסו לקדם תכנית תלת-שלבית שתכלול דילול זמני של אורניום מועשר ל-3.67%, החזרת פיקוח הדוק של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והעברת מאגרי האורניום המועשר למדינה שלישית - ככל הנראה רוסיה. בתמורה, תדרוש טהרן הסרה נרחבת של הסנקציות.

הקלות משמעותיות בתחום הכלכלי חיוניות למשטר בטהרן כדי למתן את ההפגנות הפנימיות ולשרטט אופק של תקווה. עם זאת, ההצעה רחוקה מהעמדה האמריקנית החותרת להקפאה מוחלטת של כל העשרה חדשה ואף לפירוק תשתיות הגרעין - הציוד והאמצעים המאפשרים את ההעשרה - כדי למנוע לחלוטין את יכולתה של איראן לפרוץ בעתיד לגרעין. אשר לתכנית הטילים הבליסטיים, הדוברים האיראנים מבהירים כי זו אינה עומדת לדיון.

בהתרסה כלפי האיום האמריקני, החלו כוחות הים של משמרות המהפכה בתמרונים להבטחת "שליטה חכמה במצרי הורמוז". התרגילים בנתיב הימי הצר, המהווה עורק אנרגיה מרכזי לכלכלה העולמית, כללו תרחישי יירוט ספינות, פריסת כלי שיט מהירים והפעלת כלי טיס בלתי מאוישים - ונועדו לשדר מסר הרתעתי לארה"ב.

בשלב זה, הערכת המצב בטהרן ובקרב מרבית המדינות המעורבות מסתכמת בשלוש מילים: כל האפשרויות פתוחות.

התרחישים להמשך

הראשון - הגעה להסכם מקיף שיכלול את סוגיות הגרעין, תכנית הטילים, פעילות ארגוני הפרוקסי והפסקת הדיכוי הפנימי, ללא תאריך תפוגה ובליווי מנגנוני פיקוח אפקטיביים. הסכם כזה עשוי לענות על כלל הדרישות, אך יחזק את הלגיטימיות של המשטר האיראני - ולכן סיכוייו קלושים.

השני - הסכם חלקי שיתמקד בגרעין בלבד. מבחינת ישראל זהו התרחיש הבעייתי ביותר, שכן הוא עשוי לשחרר כספים למשטר ולהותיר בידיו יכולות התקפיות אסטרטגיות.

השלישי - כישלון המגעים ומימוש איום צבאי מצד הנשיא טראמפ, מתוך ניסיון להביא את המשטר לקריסה או לכניעה. מהלך כזה יחייב פגיעה רחבה במוקדי הכוח של המשטר, לצד מתקני הגרעין והטילים.

הרביעי - סיום המגעים ללא הסכם אך גם ללא מלחמה. הסנקציות יימשכו ואף יוחרפו, המחאות יתחדשו והמשטר יעמוד בפני לחץ מתמשך. במקביל, טיפול בטילים ובמרכיבי התכנית הגרעינית עשוי לדרוש פעולות צבאיות מצד ישראל ו/או ארה"ב.

בעת הזו, הנשיא טראמפ ממשיך להעדיף פתרון דיפלומטי. המגעים מסייעים לבסס לגיטימציה לאופציה צבאית, ותיגבור הכוחות באזור מחזק את אמינות האיום. ישראל, מנגד, נדרשת להיערך לכל תרחיש, להציב לוח זמנים ברור למגעים ולשמר את יכולתה לפעול - בתיאום עם ארה"ב או באופן עצמאי - אם תידרש לכך.