חודש למבצע ״סדר חדש״ בנגב: במשטרה מציגים ירידה חדה בירי, ראשי הרשויות תוקפים: ״בן גביר עושה פוליטיקה זולה״
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בשטח במהלך מבצע "סדר חדש" בנגב// דוברות המשטרה
חודש חלף מאז תחילת מבצע ״סדר חדש״ בנגב, ובמשטרה מציגים נתונים דרמטיים: ירידה של 93% באירועי הירי בפזורה הבדואית, תפיסת כמויות חסרות תקדים של אמצעי לחימה והגשת עשרות כתבי אישום. עם זאת, ראשי רשויות בדואיות בדרום אומרים כי חרף הירידה בירי הדרך בה פועל המבצע פוגע באמון התושבים, בשגרת החיים ובשיתוף הפעולה עם המשטרה. ״השר מתגרה בתושבים ועושה פוליטיקה על הגב שלנו״.
לפי נתוני המשטרה, במהלך החודש האחרון נתפסו 70 כלי נשק צבאיים גנובים, טיל RPG, עשרות מחסניות ולבנות חבלה ולמעלה מ־50 אלף קליעי תחמושת. בנוסף הוגשו 67 כתבי אישום בגין החזקה ושימוש באמצעי לחימה ועבירות אלימות. עוד נמסר כי נתפסו 23 ק״ג סמים, נעצרו 42 חשודים בעבירות סחר והחזקה, מאות שוהים בלתי חוקיים, מעל 200 כלי רכב הורדו מהכביש ונרשמו 2,190 דוחות תנועה בגין עבירות מסכנות חיים.
במבצע, שמובל על ידי מפקד המחוז הדרומי ניצב חיים בובליל, השתתפו כ־7,945 שוטרים, 62 כלבנים, 23 רחפנים ו־40 פרשים, לצד לוחמי מג״ב, ימ״ס, יחידת יואב, משמר לאומי דרום ויחידות מיוחדות נוספות. במסגרת הפעילות בוצעו עשרות פשיטות על מתחמי משפחות מסוכסכות ונעצרו מעל 250 חשודים בעבירות אמל״ח ומעורבות בסכסוכי דמים. במהלך המבצע נפצעו שבעה שוטרים ונרשמו שלושה ניסיונות דריסה.
עם זאת, לפי הערכות מכון ריפמן, חרף תפיסות הנשק והירידה בירי, עדיין מסתובבים בנגב כ־100 אלף כלי נשק לא חוקיים, זאת כתוצאה של שנים של הברחות מגבולות מצרים וירדן וגניבות עצימות מבסיסי צהל. גם ראשי הרשויות מודים כי הירידה בירי היא חיובית, אך מדגישים: ללא השקעה בתשתיות קבועות המבצע לא יהפוך לאפקטיבי לאורך זמן.
ראש עיריית לקיה, שריף אל־אסד, מותח ביקורת חריפה:
״אצלי בלקיה לא שמעתי שתפסו אפילו סכין. זה מבצע של התגרות וחניקה. חוסמים אנשים נורמטיביים בדרך לעבודה בשעה שמונה בבוקר רופאים, אחיות ועובדים בזמן שהעבריינים פועלים בלילה. זו פוליטיקה זולה״.
לדבריו, הפתרון אינו במחסומים אלא בהשקעה מתמשכת:״המשטרה עושה עבודת קודש, אבל צריך לאפשר לה להגן על התושבים עם הקמת תחנת משטרה בלקיה, מצלמות ואכיפה חכמה. זה לא קורה״.
לצד הנתונים הרשמיים, כפי שפורסם לראשונה ב"היום", במהלך המבצע נכנסה לפעולה גם פעילות שב״כ למיגור הפשיעה בדרום. גורם במשרד לביטחון לאומי מסר כי השירות היה מעורב במספר מעצרים, ובשבוע שעבר נעצר לראשונה תושב ביר הדאג׳ במעצר מנהלי, בחשד למעורבות בהברחות אמצעי לחימה באמצעות רחפנים מעל גבול מצרים.
בסביבת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מביעים שביעות רצון מהמבצע ומציינים שיתוף פעולה הדוק עם שב״כ. לדבריהם, בשיתוף ראש השירות דוד זיני, צפויה העמקה נוספת בטיפול בפשיעה בדרום.
סלמאן אבו חמיד, חבר ועד ביר הדאג׳, מזהיר מהשלכות המעצר המנהלי: ״מעצר מנהלי הוא אמצעי חריג וקיצוני הפוגע בזכויות יסוד. גם בלי להקל ראש בעבירות, עצם השימוש בו יוצר תקדים מסוכן ופוגע בחזקת החפות ובהליך הוגן״.
לדבריו, מדאיגה במיוחד העובדה שהשימוש במעצרים מנהליים בוטל בגדה המערבית אך מופעל כלפי אזרחים בדואים בנגב: ״זו אכיפה סלקטיבית וגזענית, הפוגעת בעקרון השוויון בפני החוק. במקביל מתגברת ההסתה נגד החברה הבדואית, בהובלת השר בן גביר ובסיוע ארגונים אידאולוגיים שיח שמכשיר פגיעה קולקטיבית בציבור שלם״.
מנגד, ראש עיריית רהט, טלאל אלקרנאווי, טוען כי ההתנהלות הפוליטית פגעה בהצלחת המבצע: ״עבר חודש, והעבודה הטובה היא של המשטרה לא של בן גביר. הכנסת הבטונדות והחסימות יצרה אנטגוניזם. אנחנו לא יישובים כבושים. בתחילת הדרך התושבים היו מרוצים מהנוכחות המשטרתית, ובסוף התאכזבו״.
לדבריו, עיריית רהט אף הקצתה שבעה דונם להרחבת תחנת המשטרה, אך המשרד לביטחון לאומי אינו מקצה תקציבים: ״אנחנו מברכים על המאבק באמל״ח זה לטובתנו אבל בלי פוליטיקה. כך נפגע שיתוף הפעולה של התושבים עם המשטרה״.
גם ראשי הרשויות מודים: הירידה בירי היא נתון משמעותי וחשוב. אך לדבריהם, כל עוד בנגב מסתובבים עשרות אלפי כלי נשק לא חוקיים, וכל עוד אין פריסה רחבה של מצלמות, תחנות משטרה ותקציבים קבועים המבצע יישאר זמני בלבד.
הוויכוח, כך נראה, אינו על הצורך באכיפה אלא על השאלה האם היא תיעשה ככלי ביטחוני מקצועי, או כמהלך פוליטי שמעמיק את הפילוג בין החברה הבדואית לחברה היהודית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו