בחודש האחרון הגיע לשולחן אחד החוקרים בשירותי הביטחון מקרה שנראה חסר חשיבות: אם מודאגת סיפרה כי בתה, נערה ישראלית בת 16 - נקרא לה מיה (שם בדוי) - חשה שמשהו בשיחות שהיא מנהלת ברשת "לא מסתדר". ההודעה הראשונה נראתה תמימה לגמרי - פרופיל של נער אירופאי חביב, חובב מוזיקה, עם תמונות מטיולים ומאות עוקבים. רק מאוחר יותר התברר שכל פרט באותו פרופיל היה מזויף.
תיעוד: מעצרם של החשודים מטבריה שביצעו משימות ריגול עבור גורמים איראנים // 27א
בהתחלה הוא החמיא לה, התעניין בתחביביה, בלימודים, בחיי היומיום. הוא ידע מהם תחומי העניין שלה וממש במקרה הוא גם "חולה על טיילור סוויפט". אבל לאט־לאט השאלות השתנו: "איפה בדיוק את גרה? אני עושה עבודת גמר על הנוער הישראלי במלחמה, אם תוכלי טיפה לעזור לי...". ניסוחים חלקים, כמעט לא מורגשים. אחר כך עבר למחמאות.
רק אחרי ניתוח דיגיטלי מעמיק עלו הממצאים: ה־IP שממנו הופעל הפרופיל הוביל לכתובת סודית אך מוכרת לשירותי הביטחון באזור טהרן. מאחורי "הנער האירופאי" עמד תא גיוס של המודיעין האיראני שפועל בשיטה קרה ומדויקת: איתור נערים ונערות ישראלים, יצירת קשר רגשי ובנייה של תלות שמאפשרת סחיטה וגיוס.
הסיפור של מיה אולי התחיל כהודעה רגילה בטיקטוק, אבל בקצהו תשתית עוינת ומתוחכמת, שמצליחה לחדור היישר אל תוך חדרי הילדים בישראל בלי להפעיל אפילו סוכן אחד בשטח.
משמרות המהפכה של איראן זנחו את תורת הריגול הקלאסית. אין עוד השקעה מתישה בגיוס איכותי, בהכשרה מפרכת או בהתחזות בזהויות בדויות. תחת זאת, הם אימצו אסטרטגיה חדשה: ישירה, גולמית, כמעט בזויה ביעילותה הפרועה.
בין הודעה להודאה
איראן מנהלת קמפיין גיוס המונים אגרסיבי, הפונה לאלפי צעירים וצעירות ישראלים בפייסבוק, באינסטגרם, בטלגרם. מדובר במאגר קל יחסית לתמרון - הצעיר נאיבי במידה רבה ונתפס בנקל למסרים פשוטים, נוסח "משימה קלה תמורת תשלום נאה". המודיעין האיראני פורס רשת תוך שימוש מתוחכם ב־AI: יצירת קשר, טיפוח הקשר, זיהוי מניעים, וישר מעבר להודעת טלגרם שמציעה תשלום עבור "משימה קלה": עקוב אחרי בכיר, תעד כניסות לבסיס. אם אתה מוכן - אתה בפנים.
המודל האיראני הוא מודל "שיווק דיגיטלי" של ריגול: קמפיין רחב עם טירגוט המוני, בלי סינון. וכמו בכל קמפיין, רק אחוז קטן ממי שנחשף מגיב. אבל עבור איראן אחוז הצלחה בודד מתוך 1,000 פניות שווה זהב. תמיד יימצא מי שיתפתה ללחוץ "כן".
המודל האיראני הוא מודל "שיווק דיגיטלי" של ריגול. כמו בכל קמפיין, רק אחוז קטן ממי שנחשפים מגיב. אבל עבור איראן הצלחה בודדת שווה זהב
היחס האיראני למגויסים הצעירים הישראלים הוא תעשייתי, כמעט נבזי. הם אינם "נכסים" יקרי ערך, אלא כלים חד־פעמיים במערכה. שימוש קצר, השלכה מהירה ושכחה מוחלטת. ביטחונם האישי או גורלם כלל אינם עומדים על הפרק. רק התועלת המיידית, הנקודתית. זוהי שיטת שיווק דיגיטלי שאינה מבריקה במיוחד, אך מנצחת בכוח ההתמדה העיקשת שלה.
יש להודות: השב"כ עושה עבודה מרשימה בסיכול ניסיונות הריגול. אך לא ניתן לעצור את שטף המים העכורים של הריגול שממשיכים לזרום פנימה. האחריות מוטלת קודם כל על יצירת מודעות, חינוך. יש צורך בקמפיינים של הסברה בבתי ספר, בקהילות, ברשתות. ויש לפתוח קו מצוקה ישיר עבור כל נער ונערה החשים מבולבלים. שיתוף פעולה עם גורם עוין הוא מדרון חלקלק: גם אם טעית ונסחפת - עצור. ההודעה הראשונה נראית קטנה, ההודאה בחקירה כבר שוברת חיים שלמים.
הכותב הוא ראש חטיבת הפח"ע במוסד לשעבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו