פעולה צבאית-מדינית מול אי-יציבות ביטחונית: אתגרים בחמש חזיתות
חמאס משקם את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות בעזה, חיזבאללה מתעצם מחדש בלבנון, והאיראנים מנצלים כל יום שעובר כדי להשתקם • השאלה היא מתי תצטרך ישראל לפעול בעוצמה ולהרוס שוב את התשתיות הנבנות ללא הרף
Your browser doesn’t support HTML5 audio
אחרי שנתיים של לחימה, הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל לחמאס ב-9 באוקטובר, בתיווכן של ארה"ב, קטאר, טורקיה ומדינות נוספות, בישר כביכול על סיומה של מלחמת חרבות ברזל. אך בחזיתות העיקריות הלחימה נמשכת בעצימות משתנה.
מצב זה של חוסר יציבות ביטחוני מתמשך אינו מבשר טובות לישראל. נדרשת פעולה צבאית-מדינית משותפת, בתיאום מלא עם ארה"ב, כדי להביא לרגיעה ולהחזיר את היציבות לאזור.
חזית לבנון
בחזית זו אנו עדים לשיקום ולהתעצמות מחודשת של חיזבאללה. כדי למנוע סיכון של יישובי הצפון, שמרבית תושביהם חזרו הביתה, נדרשת פעולה צבאית יומית שמטרתה לסכל כל ניסיון של חיזבאללה להתארגן מחדש בסמוך לגבול.
להסכם שנחתם בנובמבר 2024 עם ממשלת לבנון, בתיווכו של עמוס הוכשטיין, היו שתי חולשות בולטות. הראשונה היא ההישענות על ממשלת לבנון החלשה, והשנייה - הישענות על צבא לבנון, שיאכוף את ההסדר ויפרק את חיזבאללה מנשקו. בשני המקרים היתה זו משענת קנה רצוץ.
צה"ל חייב לבצע פעולות סיכול אוויריות כמעט מדי יום ולשהות באזורים שולטים בשטח הלבנוני. סיכולו של רמטכ"ל חיזבאללה, עלי טבטבאי, העביר מסר לממשלת לבנון שעליה לפעול באגרסיביות כנגד ארגון הטרור כדי לשמור על ההסכם. בחזית זו הפתרון אינו נראה באופק, ונראה שצה"ל ימשיך לפעול כמעט מדי יום.
החזית הסורית
צה"ל נדרש לפעול נגד ניסיונות התארגנות של חמאס, חיזבאללה וארגונים אחרים, שמנסים להתארגן ולאתגר את ישראל לאורך קו המגע. צריך לומר שבחזית זו מצבנו טוב יותר, לאור תנאי הזירה שיש בה מעט מאוד יישובים סוריים, ולכן היכולת לפעול שם נוחה יותר. שנית, נראה שממשלת סוריה, למרות הבעיות הפנימיות, מעוניינת בהגעה להסדר ולייצוב המצב.
בסופו של דבר, סוריה תהיה מדינה קטנה יותר עם אזורי השפעה טורקיים בצפון ואזורי השפעה ישראליים בדרום. מדי פעם תידרש פעולה חודרת, דוגמת זו שבוצעה בבית ג'אן לאחרונה, כדי למגר את הטרור המתפתח. בשלב זה נראה שכוחות צה"ל השוהים בסוריה לא ייסוגו לקו הגבול הבינלאומי ויישארו בשטח סוריה עוד זמן.
חזית עזה
בחזית זו המצב מורכב ושברירי, ונמצא על סף קריסה וחידוש הלחימה. המצב הנוכחי, שבו צה"ל שולט בחצי מהרצועה וחמאס שולט בחצי השני, נפיץ ומסוכן. בשלב זה אין כל התקדמות בשיחות לשלב ב' של ההסכם, ואנו עלולים להישאר במצב זה עוד זמן מה.
חמאס משקם את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, ובכל יום שעובר האתגר הצבאי שישראל עומדת בפניו גדל. השאלה היא מתי תצטרך ישראל לפעול בעוצמה בשטח שבשליטת חמאס, כדי להרוס מחדש את התשתיות הנבנות ללא הרף.
החזית האיראנית
השקט מדומה בחזית הזו, כי האיראנים מנצלים כל יום שעובר כדי לשקם את מערך הנ"מ שלהם וכדי לייצר עוד טילים בליסטיים שיאיימו על ישראל. איראן לא ויתרה על פרויקט הגרעין, והוא ישוקם ללא ספק.
צריך להפנים שהאיראנים עובדים עם חזון רחוק ומסתכלים עשרות שנים קדימה, ואנו חייבים להיות ערניים לאיום המתפתח שאותו למדנו להכיר היטב במבצע עם כלביא. אין ספק כי בזירה זו טרם נאמרה המילה האחרונה.
החזית המדינית
ממשל טראמפ, שרקח את הפסקות האש באיראן, בלבנון ובעזה, ומעורב בנעשה בסוריה, מביט על המזרח התיכון כמקשה אחת. יעדו העיקרי הוא הרחבת הסכמי אברהם והכללת סעודיה בתוכם. מולו, מדינת ישראל מהלכת על חבל דק. מצד אחד אנו חייבים לשמר את הברית עם ארה"ב, החיונית כל כך לביטחונה ולקיומה של המדינה.
מצד שני, אנו חייבים לעמוד על עקרונותינו. לכן על מדינת ישראל לקיים דיאלוג מתמשך מול ארה"ב, אך להבהיר שיש קווים אדומים שאסור שייחצו: ראשית, שלא תוקם מדינה פלשתינית בין הירדן לים; ושנית, בשלב הזה ביטחונם של יישובי קו העימות מחייב נוכחות פיזית של כוחות צה"ל בסוריה, בלבנון ובעזה.
נוסף על כך, צה"ל ימשיך לפעול אקטיבית כדי למנוע התבססות של איומים מעברו השני של הגבול, עד שאחריות זו תועבר לידיים אחרות, אם בכלל. עקרונות אלה חייבים להיות בהירים ולעלות בכל מפגש עם בעלת בריתנו הגדולה ארה"ב. רק באמצעות שמירה עליהם, ישראל תוכל להבטיח את קיומה וביטחונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו