לא ירחק היום שבו חמאס ישיב לישראל את אחרון החטופים (הלוואי), או יודיע כי עשה ככל יכולתו, אך אין לו את האפשרות למצוא את אחרון החטופים חרף כל המאמצים שבהם נקט.
במקרה כזה, לפי ההסכם שנחתם בחסות ארה"ב, אמורים הצדדים להתחיל את המעבר לשלב ב', שבו, כביכול, ישראל אמורה לסגת מרצועת עזה במספר פעימות, תוך הישארות בפרימטר, תהליך השיקום של עזה אמור להתחיל, ובמקביל, בהתאם לדרישת ישראל, אמור להתחיל תהליך של פירוז הרצועה ובמקום אמור להיפרס כוח רב לאומי.
אלא שלמרות הרצון הטוב של האמריקאים, וחרף התכניות הגדולות של טראמפ, נכון לרגע זה אף מדינה אינה מעוניינת לשלוח חיילים לעזה במסגרת אותו כוח בינלאומי שארה"ב מעוניינת להקים, ושאמור, לתפיסתם, לפרז את חמאס ולמצוא חלופה לשלטון חמאס.
החשש הגדול בישראל הוא שהאמריקנים כל כך נחושים לקדם את תכניתם, ולפיכך למרות הקשיים, הם ינסו לקדם את החלקים שאותם הם כן יכולים לקדם, שהם שיקום הרצועה ודרישה מצה"ל לסגת מהשטח. נכון לרגע זה, הגישה שמובילה מערכת הביטחון היא "נסיגה תמורת פירוז בלבד", אלא שעדיין לא ברור אם הגישה תהיה מקובלת גם על האמריקאים. ופה נשאלת השאלה מה תעשה ישראל, והאם תעמוד על שלה, או תיכנע שוב ללחצים האמריקאים.
בינתיים, האמריקאים אמורים לפקח על התהליך באמצעות המפקדה האמריקאית הפועלת בקריית גת (cmcc). אלא שחדי העין בוודאי הבחינו שבהודעה שהפיץ סנטקום, פיקוד המרכז האמריקני, לציון חודש לפעולת המפקדה במתכונתה הנוכחית, עיקר ההישגים שנמנו עסקו בפעילות ההומניטארית של המפקדה, ולא בקידום אף אחד מהתהליכים הנוספים שאותם אמורה המפקדה לקדם.
למעשה, על פי התכנית האמריקנית, עזה מחולקת לשניים: האזור ה"אדום", שבו נמצא כעת חמאס, שהוא עזה הישנה, שנמצאת מערבית לקו הצהוב, והאזור ה"ירוק", שהוא עזה החדשה, האזור שבו שולט כעת צה"ל ונמצא מערבית לקו הצהוב. את פעילות השיקום מנסים האמריקאים להתחיל באזור ה"ירוק", כשלפי התכנון, רפיח תחילה.
בכירים מאוד במערכת הביטחון, מציינים כי נכון לרגע האינטרס הישראלי הוא לאפשר לאמריקנים למצות את התהליכים שאותם הם רוצים למצות, כדי להשיב את החטופים לידי ישראל. "אנחנו חופשיים במידה שבה אנחנו צריכים להיות חופשיים כרגע", אומר גורם ביטחוני בכיר. "אנחנו כרגע שולטים על השטחים, מסכלים, מסירים איומים, מכניעים את המחבלים לאט לאט. האמריקאים מובילים תהליך בינלאומי רחב.
אפשר לומר שהם נאיביים, אבל נעזור להם עם זה. זה נותן ויתן לנו לגיטימציה וגם זמן לשקם את הצבא, להחזיר אותו לכשירות, הפוגע לחיילים בסדיר ובמילואים".
לפי גורם ביטחוני בכיר נוסף, "הגורם היחיד שיכול לפרק את חמאס זו ישראל. אף אחד לא יעשה את זה במקומנו, כמו שאף אחד לא יפרק את חיזבאללה מנשקו במקומנו. אבל אנחנו נותנים לאמריקאים לנסות, עוזרים להם ככל יכולתנו. בהנחה סבירה שהם לא יצליחו לעשות את זה, בשלב מסוים לא יהיה מנוס אלא לעשות את זה בעצמנו".
בינתיים, הסבלנות הישראלית משתלמת לפחות בגזרת רפיח. לפי גורמי ביטחון בישראל, לאחר ששלשום כלי טיס מסוג זיק תקף את אחד מפירי המנהרות בשכונת ג'ניינה ברפיח, אותרו ארבע גופות, ואלו נלקחו לבדיקה בשטח ישראל. על פי הערכה ראשונית, שלושה מהם הם המג"ד, הסמג"ד והמ"פ של המחבלים במנהרות.
בשבועות האחרונים הוצאו עד כה כ-40 גופות של מחבלים מתוך הפירים, ומספר נוספים נלקחו לחקירה. מלכתחילה העריכו בישראל כי במרחב התת-קרקעי ברפיח יש כמה עשרות מחבלים, בין 80 ל-120, ולכן על פי ההערכות כעת, במקום נותרו כמה עשרות.
המחבלים שנלקחו לחקירה נמצאו מורעבים, וסיפרו בחקירותיהם על תחושות קשות של הפקרה מצד הנהגת חמאס. גורמי ביטחון מציינים כי אחת מהסיבות לכך שהמחבלים ברפיח הגיעו למצב הזה היא העובדה שציר הסיוע הלוגיסטי שעבר לא הרחק מהמנהרות שבהם שהו הורחק מהמקום, ולכן כבר תקופה ארוכה שהם לא מצליחים לגנוב סיוע הומניטארי.
ההערכה היא שלא יירחק היום עד שהמחבלים מתחת לפני הקרקע ברפיח ימצאו את מותם – בין אם מרעב ובין אם לאחר שינסו לצאת לחפש מזון ואז יחוסלו או יילכדו. בינתיים צה"ל פועל במקום בסבלנות רבה כשהמטרה היא להתיש את המחבלים מבלי לסכן את הכוחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו