"הכריזו מלחמה"? המשבר בין צה"ל לכ"ץ מעמיק - וזה המחיר שאנו משלמים

״שר הביטחון עוסק בפוליטיקה זולה, ביטחון המדינה זה הדבר האחרון שחשוב לו״: סערה נרשמה במטה הכללי של צה"ל, לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע היום (שני) כי ימנה את מבקר מערכת הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר וולנסקי לבחון את הדו"ח שהגיש הצוות בראשות אלוף (במיל') סמי תורג'מן ולקבוע "קריטריונים שוויוניים ביחס להסקת מסקנות אישיות".

"גילה על המסקנות האישיות מהתקשורת": כ"ץ הורה לבחון את תחקירי הרמטכ"ל ולהקפיא מינויים

בהודעתו, מסר כ"ץ כי מלבד בחינת הדו"ח שהגיש אלוף (במיל') תורג'מן, יבחן גם הצורך בתחקירים נוספים בתחומים אותם צה"ל לא תחקר בעבר, ושאליהם גם ועדת תורג'מן לא התייחסה בשל בחינת תחקירים קיימים בלבד. את המסקנות, דורש השר כ"ץ בתוך 30 ימים, כדי שיוכל לגבש את עמדתו "בנוגע מינויי הבכירים בצה"ל", ובינתיים, המינויים בצה"ל מוקפאים.

זעם שר הביטחון

ההודעה משקפת את הזעם בלשכת שר הביטחון. זאת, מפני ששר הביטחון שמע על המסקנות האישיות של הרמטכ"ל כלפי הקצינים הבכירים שעליהם הוטלה אחריות על מחדלי 7 באוקטובר רק בתקשורת - ולא עודכן על כך מראש. בצה"ל טוענים מנגד כי מדובר בעניין פנימי של הצבא, בסמכות של הרמטכ"ל, ובהחלטות שבהן אינו חייב לשתף את שר הביטחון.

על פניו, בצה"ל צודקים כי באופן רשמי הרמטכ"ל אינו חייב לשתף את שר הביטחון בצעדים פיקודיים שהוא נוקט, אך סביר להניח שלו היחסים בין השניים היו טובים יותר, השר היה מעודכן מראש על המסקנות האישיות. אלא שיחסים בין השר לרמטכ"ל חצו כבר מזמן את נקודת האל-חזור, ובלא מבוגר אחראי שיעשה סדר ביניהם ובין לשכותיהם, מי שישלם ומשלם את המחיר הם אנחנו, אזרחי ישראל.

השר כ"ץ בחר שלא לעבור בשתיקה על כך שלא עודכן מראש על צעדי הרמטכ"ל, והחליט כאמור להפתיע גם את הצבא עם הודעתו על מינוי תא"ל (במיל) וולנסקי ועל הקפאת המינויים. והוא הצליח, שכן בצה"ל הוכו בתדהמה. לאחר שהתעשתו קמעה, בכירים במטכ"ל הביעו את זעמם, וטענו כי ״שר הביטחון עוסק בפוליטיקה זולה, ביטחון המדינה זה הדבר האחרון שחשוב לו״.

צל על אמינות התחקיר

לדברי הבכירים, שר הביטחון מטיל צל כבד על אמינות התחקיר של סמי תורג'מן שבדק את התחקירים, ומטיל צל כבד על מסקנות הרמטכ"ל, ועל הרמטכ"ל עצמו. לדבריהם, השר כ״ץ מביע אי אמון במינויים שמציע הרמטכ"ל, ובכך פוסל קצינים מעולים. ובעיקר - הוא עושה את כל זה כשהוא-עצמו מסייע לטרפוד הקמת ועדת חקירה שתבדוק את כשלי הממשלה והקבינט של 7 באוקטובר שבהם הוא היה חבר. שר הביטחון, כך אומרים הבכירים, מנסה להטיל את כל האשמה והאחריות על צה''ל, בעודו בורח מאחריותו-שלו. הודעתו, אמרו בצה"ל, היא הכרזת מלחמה.

לפי בכירים נוספים בצה"ל, מדובר ב״הזיה מוחלטת״, שכן ועדת תורג׳מן ישבה חצי שנה בהרכב של לא מעט קצינים בכירים שנכנסו לעובי הקורה ובדקו את התחקירים. לתא״ל (במיל׳) וולנסקי אין את הכלים לבחון זאת, טענו, ובדיקתו תהיה לא עניינית. שיתכבד שר הביטחון, אמרו בכירים, וידאג להקמת ועדת חקירה.

על פניו, חשוב ששר הביטחון יפקח על הצבא, וחבל ששר הביטחון הקודם, יואב גלנט, לא עשה זאת מול הרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי, כשאיפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו עם התחקירים, ועם מינויים שחלקם היו שנויים מאוד במחלוקת. אלא שהבעיה היא שהשר כ"ץ פועל בחוסר עקביות בנוגע למינויים, ויש שיטענו שגם בחוסר ענייניות, מבלי לתת הסברים.
בהודעתו אתמול הגדיל השר כ"ץ לקבוע כי אין בכוונתו לחזור בו מהחלטתו למנוע קידום של "מי ששירת בפיקוד דרום ב-7 באוקטובר".

זאת לאחר שעם סיום בחינת התחקירים, הודיע שלשום הרמטכ"ל זמיר כי שלושת הקצינים שאותם בחר כ"ץ לפסול - תא"ל מנור ינאי שהיה רמ"ט פיקוד דרום, תא"ל אליעד מואטי שהיה מפקד חיל הגנת הגבולות, ואלוף משנה אפרים אבני שהיה קצין אג"ם בפיקוד הדרום – נקיים בתחקירים ואין שום מניעה לקדמם.

בהנחה שהתחקירים אכן לא מצאו רבב בהתנהלותם, ושלושתם ראויים לפי רא"ל זמיר, ההתעקשות של כ"ץ שלא למנותם היא פשוט עשיית עוול למי שהקדישו את חייהם לשירות המדינה. ופה המקום לומר שהמסר הזה מחלחל גם לקצינים הצעירים, שרבים מהם פשוט לא מוכנים להישאר בצבא, בין היתר גם לאור היחס שמקבלים מפקדיהם.

באותה נשימה, הודיע השר כ"ץ, סוגיית מינוי נספח צה"ל בוושינגטון לא קשורה לנושא, ולא מהווה עילה לעיכוב מינויים. דברים אלו באים על רקע העובדה שהשר כ"ץ מעכב את מינויים של מפקדי חיל האוויר והים עד שהרמטכ"ל יסכים למנות את המועמד שבו תומך כ"ץ לנספח צה"ל בוושינגטון. כלומר, אליבא דכ"ץ, כל המינויים בצבא מעוכבים כעת, למעט המינוי שאותו הוא מעוניין לקדם בניגוד לעמדת הרמטכ"ל.

ביקורת מתוך הצבא

הרמטכ"ל אייל זמיר מנסה להישאר המבוגר האחראי, לסיים את סאגת תחקירי 7 באוקטובר כדי שהצבא לא יישאר תקוע, ויוכל להתקדם ולהיערך לאתגרי הביטחון שלא תמו. אלא שגם כלפיו נשמעה אתמול ביקורת קשה מתוך הצבא, כמו גם מקרב משפחות שכולות נוכח הצעדים הלא נוקשים שבהם בחר לנקוט כלפי האחראיים למחדל.

בצה"ל טוענים כי עצם הטלת אחריות על קצינים היא מסר משמעותי, וניסיון להצעיד את הצבא קדימה, אך למעשה העונשים שהטיל הרמטכ"ל על קצינים כמו ראש אמ"ן ב-7 באוקטובר, אהרון חליוה, אחד האחראיים המרכזיים לטבח הנורא, בדמות אי-זימון לשירות מילואים, הם מגוחכים ולא מספקים, ולמעשה נעדרים משמעות מעשית.

בפועל, לפי החלטת הרמטכ"ל, האלופים והבכירים שכבר פרשו לא יזומנו למילואים, ואלו שעדיין מכהנים, כמו ראש אמ"ן שלומי בינדר, הסתפקו בהערה פיקודית. כן יש לתהות על החלטת הרמטכ"ל לגדר את המסקנות למי שנשא בתפקידים ב-7 באוקטובר בלבד, כאשר ברור שיש קצינים, כמו אלוף (במיל') אליעזר טולדנו, מפקד פיקוד הדרום עד שלושה חדשים לפני הטבח, שאחראיים למחדל לא פחות מחבריהם למטכ"ל שהודחו ממילואים.

בשורה התחתונה, אין ספק שתחקירי הצבא אינם מספקים, וכפי שפורסם ב"ישראל היום" בתחילת השבוע, גם 45.5% מהציבור היהודי בישראל סבורים כי הם אינם אמינים. בדיקה חיצונית לתחקירי הצבא היא כורח המציאות, וכך גם קביעת קריטריונים למסקנות אישיות, כפי שקבע אתמול השר כ"ץ. אלא שמי שצריך לתחקר את תחקירי הצבא, כמו גם את אלו של השב"כ והמשטרה, ובל נשכח גם את הדרג המדיני, הוא לא מבקר מערכת הביטחון, אלא ועדת חקירה חיצונית ובלתי תלויה (ורצוי שתהיה מוסכמת על כל הצדדים כדי שתזכה לאמון הציבור). ראוי היה שכמי שאמון על הביטחון, יפעל השר כ"ץ לקדם זאת.