החטוף החלל אל״מ אסף חממי ז״ל הושב הלילה לישראל. אל״מ במיל׳ גיא ביטון, שהיה מפקדו של חממי בגבעתי ובחטיבת שגיא, מספר על הקצין הבכיר ביותר שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר.
״חממי היה איש גבעתי הכי סגול שיש, התגייס לגבעתי בשנת 2002. כשאני הגעתי לפקד על סיירת גבעתי ב2005 פגשתי אותו לראשונה. הייתי מפקד הסיירת והוא היה מ״מ. כבר שם אני מזהה בו את השילוב הנדיר, אבל ממש נדיר, של צניעות, מקצועיות וענווה שאפיינו אותו לכל אורך החיים והשירות״, מספר ביטון.
״עקבתי אחריו בשירותו הצבאי ונפגשנו שוב כשהייתי מח״ט שגיא והוא היה מפקד סיירת רימון. תמיד בלטה המקצועיות שלו. חממי היה מקצוען אמיתי, צנוע חרוץ ואהב את חייליו״. הוסיף וסיפר ״יש סיפורים על מפקדים שמאתרים חיילים במצוקה ומשאירים להם מעטפה עם 500 שקל לסופ״ש כדי למלא את המקרר בבית - חממי היה עושה את זה הרבה מאוד. החיילים שלו מאוד אהבו אותו, כולם הלכו אחריו״ .
ביטון מספר שקיבל יום אחד טלפון מחממי, שהיה אז כבר מפקד החטיבה הדרומית: ״שלום המפקד״ אמר לו ״אני רוצה שהבת שלך צוף תהיה קצינת ההדרכה בחטיבה הדרומית״.
הוציא מפקודיו 200%
הבת של ביטון, צוף, שירתה תחת פיקודו של חממי כקצינת ההדרכה בחטיבה הדרומית. צוף סגרה את אותה השבת ב-7 באוקטובר יחד עם חממי, והייתה איתו בחמ״ל באותו יום, רגע לפני שיצא להילחם. במשך כ-12 שעות שמרה על הבן שלו, אלון, בחמ״ל באוגדה.
ביטון הפנה את חממי לדבר ישירות עם צוף, ״אחרי עשר דקות הוא התקשר אליי ואמר שכבש את ליבה״ הוא משחזר.
ביולי 2023 הגיעה צוף לשרת תחת פיקודו של חממי בחטיבה הדרומית ״עד השבעה באוקטובר היא הייתה על גג העולם. פגשה מפקד שרתם אותה, העצים אותה. ידע להוציא ממנה 200%. כמו שהוא ידע להוציא מכולם, מכל פקודיו, שהיו מוכנים גם למות בשבילו״ מתאר ביטון את קשר המיוחד של פקודו, שהפך להיות המפקד של הבת שלו.
״באותו יום שישי היא שלחה לנו תמונות שהיא שומרת על אלון, הבן של חממי, כי חממי יצא לסיור״ מספר ביטון.
״ב-6:29 כשהחלו הרקטות היא רצה לחמ"ל, שם היא פגשה את חממי כשהוא מביט על המסכים. ככל הנראה הוא הבין שאירוע החדירה התקיים רק בנירים ולכן החליט לצאת לשם, בזמן שהוא מבקש שיביאו את אלון לחמ״ל״.
״בבוקר דיברתי עם צוף והיא סיפרה שחממי לא עונה בקשר והיא מוטרדת. לא ידעתי את גודל האירוע ואמרתי לה שהוא בטח תכף יענה, למרות שבדיעבד הוא כבר היה הרוג״ מספר ביטון על אותם הרגעים.
צוף מספרת שאלון ראה מידי פעם ג׳יפים וכלי רכב במצלמות בחמ״ל והוא אמר ״הנה הג׳יפ של אבא הוא תכף חוזר״. רק בשעה 17:00 הגיע מסוק לקחת את המשפחות מהאוגודה. אלון הגיע לאמא שלו, והיא זו שסיפרה לו על גורל אביו.
"הלך זקוף, עוצמתי וחזק - בדיוק כפי שגם נפל"
חממי היה מפקד נערץ על פקודיו, ביניהם מור שפייר ראש דסק ועורך חדשות ב״ישראל היום״ ולוחם במיל׳: ״הייתי פקוד של חממי כשהיה מפקד גדוד צבר. לחמתי תחתיו בגזרות יו"ש ועזה. מכל הזכרונות שיש לי ממנו אולי הזכרון החזק ביותר היה לא תוך כדי לחימה אלא דווקא בתרגיל הגדודי. גשם זלעפות בצפון הארץ, לוחמים נאבקים שלא לשקוע בבוץ, כולם הולכים כפופים, כמעט ונופלים. זה היה אחד המסעות הקשים ביותר שעברנו והתנאים היו קשים מאוד".
"בין כל הלוחמים הכפופים היה רק אחד - המפקד שהלך זקוף, עם הנשק צמוד לחזה ב'נוהל רמבו'. לא עניין אותו המבול, לא עניין אותו הבוץ. הוא הלך זקוף, עוצמתי וחזק - בדיוק כפי שגם נפל. כזה היה חממי - חייל, לוחם ומפקד בכל רמ"ח איבריו. הוא היה אידיאליסט מאוד, אפס פשרות לפקודים שלו ומעל הכל לעצמו. בלי עיגולי פינות, בלי חצי עבודה. המודל האידיאלי ביותר של לוחם שצה"ל היה יכול לחשוב עליו", מספר שפייר.
הוסיף: "חממי היה המפקד שהכריז על המלחמה ונפל בזמן שהציל יחד עם החפ"ק שלו קיבוץ שלם. הוא נפל בדיוק בדרך שבה הוא חי: רואה את המציאות בצורה הברורה ביותר, ניצב ראשון בחזית, נלחם באומץ מול האויב - ומציל את האזרחים עליהם נשבע להגן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו