ביטחון לא מושג ממכשירים: היישובים האלה הם השכפ"צ של המדינה

בימים שבהם מדברים על ביטחון בגבולות הדרום ובפתחת ניצנה, נדמה שכולם מחפשים את הפתרון בטכנולוגיה, במערכות הגנה או בתקציבים נוספים.

אבל האמת פשוטה הרבה יותר - ביטחון לא נוצר ממכשירים או ממצלמות, אלא מנוכחות אנושית. המקום שבו יש אנשים, יש חיים, יש משפחות וילדים - הוא מקום שצה"ל יודע להגן עליו וצריך להגן עליו.

פתחת ניצנה, אחד האזורים היפים והאסטרטגיים בישראל, עומדת כיום מול אתגר כפול. מצד אחד גבול ארוך ורגיש מול מצרים, ומצד שני מרחבים עצומים כמעט ללא אוכלוסייה. כשהמרחב ריק, הוא מזמין פעילות עוינת, הברחות וחדירות.

אבל כשהוא מיושב, חי ותוסס - הוא הופך למרחב עם משמעות לאומית. חמישה מיישובי המועצה האזורית רמת הנגב - באר מילכה, קדש ברנע, כמהין, עזוז וניצנה - מהווים את ההתיישבות הישראלית היחידה על גבול מצרים, בין בני נצרים לאילת. ככאלה הם הפכו לשכפ"צ של מדינת ישראל, "עומדים בשער" - פשוטו כמשמעו.

יישובי פתחת ניצנה מפיחים חיים במדבר. חיי קהילה תוססים, מערכת חינוך מובילה ותלמידים בעלי הישגים בכל תחומי הלימוד, חקלאות מדברית פורצת דרך, טבע עוצר נשימה ואתרי היסטוריה ומורשת ישראלית מתמלאים במבקרים מרחבי הארץ בכל שנה.

נוכחות אזרחית קבועה יוצרת מציאות ביטחונית אחרת לגמרי: צה"ל נדרש להיות שם, השירותים האזרחיים מתרחבים, והמדינה חוזרת לנשום חיים אל גבולה הדרומי.

מועצה אזורית רמת הנגב הציבה יעד ברור - תוכנית הזנקה לאומית, שמטרתה להפוך את פתחת ניצנה ממרחב של כאלף תושבים בלבד למרחב של אלף משפחות.

חזון של התיישבות מודרנית

לא מדובר בסיסמה, אלא בתוכנית עבודה סדורה הכוללת הקמת יישובים חדשים, חיזוק הקיימים, פיתוח תעסוקה, חינוך, תחבורה ותיירות, חיבור בין פתחת ניצנה ליישובי פתחת שלום ותוכניות נוספות שיאפשרו חיזוק אזרחי עם השלכות ביטחוניות. זהו חזון של התיישבות מודרנית, ציונית, שמחברת ביטחון לאומי עם פיתוח אזרחי.

הניסיון הישראלי מלמד שוב ושוב כי ההתיישבות היא קו ההגנה הראשון.

כך היה בגליל, כך היה בבקעה, וכך צריך להיות גם בפתחת ניצנה. הגיע הזמן שהמדינה תראה בדרום לא רק מרחב של גבולות, אלא מרחב של חיים. ביטחון לאומי אינו רק גדרות וחיילים - הוא אנשים שבוחרים לגור, לעבוד ולגדל ילדים בנגב.

הפתרון לביטחון בגבול המערבי של ישראל עובר דרך חיזוק ההתיישבות, כי במקום שבו יש חיים יש גם הגנה אמיתית.

הכותב הוא ראש מועצה אזורית רמת הנגב.