"יש חיים גם בתוך המלחמה": תיעודי הלוחמים ברגעים הקטנים שבין הקרבות | צפו
הספרים שהעבירו את הזמן • הסוכות המאולתרות • הקלפים ש"מה היינו עושים בלעדיהם?" • והתור הקבוע אצל הספר בלב ג'באליה • בין הקרבות: חיילי צה"ל עם שנתיים של לחימה - בעדשת המצלמה
,עודכן
0השמעה
קריאת כיוון
"התמונה צולמה בחודש מאי 2024, שבוע אחרי הכניסה הראשונה לרפיח. ישבנו במבנה כמה ימים, לא היינו פעילים יותר מדי. בעיקר עלינו וירדנו משמירות. אז בשביל להעביר את הזמן היינו מדברים, צוחקים, עושים קפה וישנים. אבל הדבר שכמעט כל אחד עשה, לא משנה מי, לא משנה מתי, היה לקרוא ספרים. היינו מביאים ספרים במיוחד כדי להעביר את הזמן".
משימה שקטה, ללא ירי
"במשימת הגנה בציר נצרים לוחם נח"ל הבחין בגמל שלמה על מיטתו. במקום לדרוך עליו הוא הרים בעדינות את נשקו והפך אותו לגשר קטן כדי להוביל את האורח הירוק החוצה. ישר הרמתי את המצלמה לתפוס את הרגע היפה הזה. משימה שקטה, ללא ירי, רק עם קצת חמלה".
אור גדול בתוך הלחימה
"נכנסתי עם חטיבת קרייתי לחאן יונס בתחילת המלחמה. בינואר 24' חיכיתי לשיירה שאיתה נצא חזרה לארץ, וברגע תמים פתאום אחד השריונרים שלף גיטרה והתחיל לנגן את "אור גדול" של אמיר דדון - כשברקע קולות מלחמה. כולם מסביב שרו והתעלמו מהכל. זה היה רגע קסום, אמיתי ופשוט שהפך את התמונה הזאת לתפיסה של רגע מרגש".
בין התקיפות והשמירות
"זאת הייתה הכניסה הראשונה של חטיבת הנח"ל לרפיח בתחילת חודש מאי 2024. הייתי עם גדוד החי"ר המוביל. הלוחמים העבירו את הזמן בין התקיפות והשמירות בעיקר במשחקי קלפים. מה היינו עושים בלעדיהם?"
בתוך מציאות מקבילה
"זו היתה הכניסה השנייה שלי ללבנון. חברתי לגדוד מילואים. אחרי לילה ארוך של הליכה מהגבול לעבר כפר בלבנון עצרנו למנוחה בשטח פתוח. פתאום ראיתי את אחד החיילים עומד בצד ונוטל לולב. בתוך כל הפחד והלחץ של הכניסה ללבנון זה היה רגע קטן שמשקף מסורת ארוכת שנים. זה הרגיש מוזר ויפה בו בזמן, כמו בתוך מציאות מקבילה".
לא מוותרים על הסדר
"מדי שבוע היה לסמג"ד תור קבוע אצל הספר, שגם הוא לחם ביחידה. הסמג"ד לא חיכה ליציאה מעזה, וגם בלב ג'באליה הוא הקפיד לשמור על הניקיון והסדר בתוך השגרה השוחקת. כשראיתי את הרגע הזה רצתי ישר להביא את המצלמה. הרגעים הקטנים שהזכירו לי שיש חיים גם בתוך המלחמה".
