המדינות הערביות שגינו את המלחמה - ובמקביל ערכו אימונים סודיים עם ישראל

מדינות ערב וישראל העמיקו את הקשר הצבאי ביניהן במהלך המלחמה בעזה, כך מדווח הערב (שבת) ה״וושינגטון פוסט״ על בסיס מסמכי הצבא האמריקני שהגיעו לידיו.

המסמכים מתארים מדיניות ומפגשים בין ישראל למדינות ערב, כאשר במרכזם עומדת בניית מערך הגנה אזורי נגד איראן. שיתוף הפעולה הצבאי התרחב במקביל לגינויים פומביים חריפים של מנהיגי המדינות הערביות נגד ישראל.

המסמכים - חמש מצגות פאוור פוינט של פיקוד מרכז האמריקני ("סנטקום") - הנכתבו בין 2022 ל-2025 והופצו למדינות השותפות, כמו גם למדינות החברות ב"ברית חמש העיניים" (לצד ארה"ב, מדובר בבריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד). הם הגיעו לידי הקונסורציום הבינלאומי לעיתונות חוקרת (ICIJ) ונבדקו על ידי ה״וושינגטון פוסט״.

המסמכים מתארים שיתוף פעולה בין ישראל לשש מדינות ערב: קטאר, בחריין, מצרים, ירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות. כווית ועומאן הוגדרו כ״שותפים פוטנציאליים״ שקיבלו תדרוכים על כל הפגישות. לפי המסמכים, הצבא האמריקני מתאר את המערך כ״מבנה ביטחוני אזורי״ .(Regional Security Construct) המסמכים מדגישים כי השיתוף ״אינו יוצר ברית חדשה״ וכי כל הפגישות ״נשמרו בסודיות״.

במאי 2024 התקיים כנס ביטחוני בבסיס אל-עודייד האמריקני בקטאר, בו השתתפו בכירים ביטחוניים ישראלים וערבים. מסמך הכנה שנכתב יומיים לפני הכנס מראה שהמשלחת הישראלית תכננה לטוס ישירות לבסיס, תוך עקיפת נקודות הכניסה האזרחיות של קטאר כדי למנוע חשיפה פומבית. בכנס קיימו הישראלים פגישות ישירות עם נציגי כל אחת מהמדינות הערביות. המסמכים כללו הנחיות מפורשות תחת הכותרת ״MUST NOT DO״ - איסור לצלם או לתת גישה לתקשורת, והזכירו הגבלות תזונתיות - ללא בשר חזיר או סרטנים.

בינואר 2025 התקיים כנס נוסף בבסיס פורט קמפבל שבקנטאקי. בכנס העבירו כוחות אמריקניים הדרכות לשותפים על זיהוי וסיכול איומים ממנהרות. מסמך נוסף מתאר שותפים משש מדינות שהשתתפו באימון להשמדת מנהרות תת-קרקעיות, אך לא פירט את שמות המדינות.

לפי המסמכים, ליבת שיתוף הפעולה היא בניית מערך הגנה אווירית אזורי נגד טילים וכטב״מים איראניים. ב-2022 חתמו ישראל והמדינות הערביות על התוכנית בכנס ביטחוני, והסכימו לתאם תרגילים צבאיים ולרכוש את הציוד הנדרש. עד 2024 הצליח פיקוד מרכז האמריקני לחבר רבות ממדינות השותפות למערכותיו, מה שאפשר להן לספק נתוני מכ״ם לצבא האמריקני, ובתמורה להיחשף למידע המשולב של השותפות.

מסמך תדריך מציין כי שש משבע מדינות השותפות קיבלו תמונת אוויר חלקית של האזור דרך מערכות משרד ההגנה האמריקני, ושתי מדינות שיתפו נתוני מכ״ם משלהן דרך טייסת חיל האוויר האמריקני.

המסמכים מתארים את איראן ומיליציות בעלות בריתה כ״ציר הרשע״, ומסמך אחד כולל מפה עם סימוני טילים על עזה ותימן, ולפי העיתון האיום האיראני הוא הכוח המניע מאחורי חיזוק הקשרים. אנשי פיקוד מרכז האמריקני הובילו גם פגישות תכנון למבצעי השפעה כדי להתמודד עם הנרטיב האיראני שאיראן היא המגנה האזורית של הפלשתינים. לפי מסמך מ-2025, המטרה היא ״להפיץ נרטיב משותף של שגשוג ושיתוף פעולה אזורי״.

העתיון מציין כי מערכות הלווין והמכ״ם האמריקניות לא נתנו התרעה מוקדמת לקטאר בתקיפה הישראלית בדוחא, כי המערכות ״בדרך כלל ממוקדות באיראן". גם מערכות המכ״ם של קטאר לא זיהו את התקיפה. לפי העיתון, המשבר בין קטאר לישראל העמיד בספק את האמון במערך שארה"ב ניסתה לבנות.

למרות שלקטאר ולסעודיה אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, המסמכים מצביעים על התפקיד החשוב ששיחקו שתי מדינות בשיתוף הפעולה האזורי. כך לדוגמא, שהתקיימה השנה העניקו גורם סעודי וגורם מודיעין אמריקני ״סקירת מודיעין״ לשותפים על התפתחויות פוליטיות בסוריה, כולל תפקיד רוסיה, טורקיה והכוחות הכורדיים. התדריך כלל גם איומים מהחות׳ים, ודאעש בסוריה ועיראק.

העיתון מתמקד במה שהוא מזהה כסתירה: בעוד שיתוף הפעולה הביטחוני התרחב מאחורי דלתיים סגורות, מנהיגי המדינות הערביות גינו בחריפות את המלחמה בעזה. מנהיגי מצרים, ירדן, קטאר וסעודיה אמרו שהמערכה הישראלית היא ״רצח עם״. מנהיגי קטאר השמיעו את הגינויים החריפים ביותר: באסיפה הכללית של האו״ם בספטמבר כינה אמיר קטאר את הסכסוך ״מלחמת רצח עם נגד העם הפלשתיני״ והאשים את ישראל שהיא ״מדינה עוינת לסביבתה, שותפה לבניית משטר אפרטהייד״. משרד החוץ הסעודי גינה את ישראל באוגוסט על מה שתואר כ״הרעבה״ ו״טיהור אתני״ של פלשתינים.

לפי העיתון, פיקוד מרכז האמריקני פועל להעמקת הקשרים בין ישראל למדינות ערב בשנים הקרובות. מסמך תדרוך משנת 2024 מתאר חזון ליצירת ״מרכז סייבר משולב למזרח התיכון״ עד סוף 2026, שישמש כמטה לחינוך ותרגילים על פעולות הגנה סייבר. מסמך אחר תומך ביצירת ״מרכז היתוך מידע״ לשותפים כדי ״לתכנן, לבצע ולהעריך במהירות פעולות בסביבת מידע״.