בבית העלמין בבאר שבע התקיימה היום (חמישי) הלווייתו של סמ"ר צ׳אלצ׳או שמעון דמלאש שנפל ברצועת עזה. צ׳אלצ׳או, בן 21 בנופלו, שירת בגדוד 932 בחטיבת הנח"ל ונפל כתוצאה מירי צלף של חמאס בעיר עזה בעת ששמר במגנן.
חברו הטוב של צ׳אלצ׳או ז"ל, מאור אוחיון ספד לו: "היית הסמל שלנו, של המחלקה. הגבר שלנו שתמיד הזכיר לנו מתי לצחוק, לבכות, מתי לעשות קצת רעש, הלב שלנו. הגיע היום שבו היינו אמורים לצעוק, רק לשמיים אחרי שנתיים שאנחנו ביחד אמרת לי כמה קשה לך כמה אתה אוהב את החברה, את המשפחה, שאתה מתגעגע לחברה ולהורים. אנחנו מתגעגעים אלייך מקווים שטוב לך שם, תמיד תהיה איתנו בלב".
"אתה הלב שלנו, אוהבים אותך, אח שלי שותף שלי, איפה שהייתי צריך אותך היית שם. אני לא מאמין שאני מדבר עלייך בלשון עבר. מצטער שלא הייתי שם לשמור עלייך, רק לפני שבוע היינו על הבמה וצעקנו לשמיים, ברחת בלי לומר שלום. התקשרתי אלייך ובאת לרדת כבר מהאוטובוס ולהגיד לי שלום והאוטובוס הלך. לא ידעתי שזה יהיה הרגע האחרון בחיים. לא אשכח את הצחוקים איתך, לשבת לסיגריה. בחיים לא אשכח תמיד היית מעלה לי את החיוך, מקווה שאתה שומר עלינו מלמעלה".
"שקט וצנוע"
סא"ל דותן מלול: "אני ניצב כאן יחד עם משפחתך, יקיריך, חבריך ומפקדיך. כולנו עומדים וכואבים את לכתך. אנו ניצבים מול פרידה שעדיין אינה נתפסת. ברגעים קשים אלו, מרבית מחבריך ומפקדיך עדיין נלחמים - אך ביקשו להיות כאן היום, ללוות אותך בדרכך האחרונה ולהצדיע לך. אני עומד כאן להספיד את נפילתך בשמם, בשם מפקד החטיבה אל״מ אריק מולד, ובשם מפקד הגדוד סא״ל אלמוג בן-ארי".
"בחרת להתגייס לשירות משמעותי ומבצעי כלוחם חי״ר בחטיבת הנח״ל. כבר בתחילת דרכך הוכחת עצמך כלוחם מסור ומקצועי. שירתת בפלוגה כלוחם וכראש כוח, והיית דמות דומיננטית - חבר שדאג לכולם, אהוב על חבריך ואהוב על מפקדיך. היית שקט וצנוע, אך נוכחותך החזקה השפיעה על כל הפלוגה. האמנת במטרותיך ופעלת ללא לאות כדי להגשים אותן.
"דאגת לרווחת חבריך הלוחמים, חיזקת את רוחם, והם צמחו לצידך. תמיד היית בחזית – בהגנה ובהתקפה. רועי, מפקד הפלוגה שלך, רצה לעמוד כאן ולדבר, אך ביקש ממני לקרוא בשמו את הדברים: מעבר לאתגרי הלחימה, עמדת גם מול אתגרים אישיים, וכולם ידעו שאתה אדם חזק, עקשן, דבק במשימה ואינך מוותר. תודה לך על מי שהיית. ניסינו בכל דרך לשמור עליך – מפקדים ולוחמים – אך חסרונך מותיר חלל עצום, וממחיש את עוצמתך".
"אל תדאג - לא נעצור אפילו לרגע. נמשיך להילחם עד שנביס את אויבינו ונשיב את חטופינו. נשלים את המשימה שממנה לא שבתה. היית ותישאר לנצח חלק בלתי נפרד מאיתנו. אנו מעריכים אותך כל כך - ותישאר בלבנו לעד".
מוקדם יותר היום (חמישי), בבית העלמין מגדל העמק, נערכה הלווייתו של רס"ן שחר נתנאל בוזגלו שנפל שלשום (שלישי) בקרב בצפון הרצועה. טנק בו היה רס"ן שחר בוזגלו נפגע מ-RPG והוא נפצע באורח אנוש. מצבו של רס"ן שחר בוזגלו החמיר והוא מת מפצעיו בבית החולים.
אביו, מיכאל בוזגלו אמר בפתח הלווייה: "שחר היה אומר לי רד- אתה מפדח. נולדת כחלק משלישיה. היית הנסיך שבחבורה. והפגנת רגישות אל האחיותיך. כבר אז הבחנתי האיכויות שלך. היית במכינה קדם צבאית בעין פרת וביקשת להמשיך עוד שנה. רגע לפני סיום המכינה אתה מתייעץ לאן להתגייס, ואז אחוזי הגיוס נורא נמוכים בחיל השיריון אמרת 'אני אתגייס לשם למרות שאני יכול להתגייס ליחידה מובחרת'".
"זכיתי לגאווה לבן כמוך. הייתי מודאג לתקפידך האחרון במיוחד בתקופה כזאת בפלוגה מבצעית. ניסיתי לשכנע אותך לכיוון אחר במסלול. אבל לך יש את הכיוון שלך וירדתי מזה. שחר היה השפיץ, ולא רק ברמה המשפחתית. שחר היה מלך האריות. ואני מתפלל לחזרת החטופים".
אוסנת, האם, ספדה: "ילד שלי, תמיד ידעת להגיד את המילים המדוייקות, ברגישות שכולם יבינו. לפני ראש השנה ביקשו שנכתוב לכם מכתב. אבל לא הספקת לקרוא. אקריא עכשיו: ילד אהוב שלי. ממש עכשיו מסתיימת השנה. אני תוהה אם רק היה לי יכולת האם הייתי מוותרת על השנתיים האלה. אבל אז מזכיר לי איך הלב מתרחב, חזרתם בריאים ושלמים מהמלחמה. והמשפחה התרחבה".
"סיימת תואר ומילאת אותי בגאווה. עברתם דירה לבית שממש רציתם. היו לי חדרים נוספים בלב בציפייה לנכדים נוספים. ועכשיו ראש השנה ואתה במקום שהלב שלך כיוון אותך אליו. הדמעות זולגות מאליהן גם כשאני מבקשת שלא והראש שלי אומר שיבואו ימים טובים עם הנכדים. מעולם לא הפסקתי להגיד לך שאני גאה בך, ומתמוגגת מנחת כשאני רואה איזה בעל ואח אתה".
"תשמור על עצמך ילד אהוב שלי, תעשה את מה שאתה צריך ותחזור הביתה בריא ושלם. אתה שמור ומוגן. זה המכתב שכתבי לך – לא שיניתי מילה. לא חשבתי שתשמע את המילים האלה הם כבר יהיו במשמעות אחרת".
עוד הוסיפה האם: "כמה התעקשו הרופאים שאדלל את אחד העוברים ולא ויתרתי וילדתי אתכם כנגד כל הסיכווים. לא ויתרתי על אף אחד מכם. שרתי לכם שירי ערש עם מילים שהמצאתי לשיר, שלוש היו אהבותי, ולא יותר מידי. גם כשרותם אובחנה על הרצף האוטיסטי שאלו המצקצקים אם לא חבל שלא דיללתי ואמרתי שלא. גידלתי אתכם בעשר אצבעותיי.. לא ויתרתי על כלום בגידול שלכם".
"היתה לי משפחה גדולה ומאוחדת ואני הייתי שלמה. איזה מיוחד היית. איך נגעת בכולם. על החיבוק שהיית מגיע הביתה ולא משנה לכמה זמן נפרדנו. ומשחרר את כל משקלך על כתפיי. ומחבק דקות ארוכות. זה היה רגע שלנו. היינו רק אני ואתה מחוברים דקות ארוכות. הייתי נושמת אותך אליי והייתי שלמה. הלב שלי שבור. לקחו לי ממנו חלק ולעולם לא אהיה שלמה. המעגל המשפחתי חסר. לקחו ממנו חלק. אני לא הסכמתי לדלל אבל בורא עולם קיבל החלטה בלי לשאול אותי ודילל לי את השלישיה. את בני יחידי שכל כך אהבתי. אנחנו נקום משאול, ונשמור על עדי והילד שיגיע בדיוק כמו שהיית רוצה. אנחנו לא נפסיק לאהוב".
עדי בוזגלו, אשתו אמרה: "אני אתחיל בברכה שכתבתי לשחר לראש השנה והוא לא הספיק לקרוא: אהוב שלי, עברו כמה ימים אבל הגעגעוים כבר חזקים. מקווה שיש לכם מורל גבוה ואתם לא עייפים. מאחלת לך שנה טובה ומתוקה. תחל שנה וברכותיה. שהדברים החיובים מהשנה החולפת ימשיכו לספק אותנו גם בשנה הבאה. מאחלת לנו שאת השנה הבאה נחגוג קודם כל יחד מוקפים באנשים שאנשים אוהבים. תחזור אלינו במהירות בריא ושלם".
"שחר שלי – הוא האיש הכי חכם בעולם. הוא יודע סטטיסטיקיות וגם משניות ומעביר חברותות על הרמב"ם ומעולם לא היה בארומה. הוא לקח אותי לשם בדייט הראשון והלהב לשתות שוקו עם מרשמלו. אתה היית הטעם של החיים שלי. למדנו להנות מהנאות החיים. בחודשים האחרונים עברנו לבת גלים, כמה אהבנו לפתוח את הבוקר בסיבוב ולטבול בים. עם הכלב".
"שמונה שנים שיצרנו עולם. הפכנו להיות אחד. איך אני מתמצתת אותם. אין מילים שיתראו מה היית בשבילי. נגעת בכל כך הרבה אנשים. אהוב שלי אני לא יכולה לשמוע את שיר החופה שלנו. זה קורע לי את הלב שמשהו הצליח להפריד בינינו. שלא אוכל לחבק ולנשק שלא אתרגש עוד משיחת טלפון ממך. שלא אתעצבן על הנחירות. שלא תתמוך בי ותגיד לי כמה אני יפה. שלא תנחם שעצוב. תצחיק ותשיר שיר בצורה מגוחכת".
לסיום ספדה: "השארת לי מתנה גדולה , הכי גדולה של החיים. הצלחנו להיכנס להיריון והיום אני נושאת את הבן שלך. בחלום הגדול שלנו. לא יכולת לעזוב אותי בלי להשאיר לי משהו. הענקת לי את משמעות החיים בחייך ובמותך. עצוב לי שלא אספיק לראות אותך אבא ושהבן שלנו לא יתחנך על ברכייך. משימת חיי תהיה לגדל אותו לאורך".
שחר (27) הכיר את עדי במכינה הקדם צבאית. 8 שנים הם ביחד, התחתנו באוגוסט 2023 אחרי שנים יפות של אהבת אמת, כזו שכבר לא רואים. לפני חודשים בודדים, גילו הזוג הצעיר ומלא החלומות שעדי בהריון, נרגשו לספר זאת למשפחה ולחברים הקרובים. את בנו הבכור לא יזכה לגדל.
עדי סיפרה עליו: "אני רוצה שידעו איזה מאהב הוא היה, איזה איש משפחה, ולצד כל אלו כמה גדול הוא היה. הוא היה איש של בית אבל גם איש העולם הגדול - שהיה צריך לעשות דברים גדולים בעולם הזה. זו כל הזמן הייתה המחלוקת שלו והקרע הפנימי שלו - מתי הוא שם את המשפחה מעל הכל ומתי את הצבא, האנשים והמדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו