ההתנגדות למינוי האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ מבטאת מכלול רחב של מתחים בוערים בחברה הישראלית. במבט כללי ההתנגדויות מוכוונות בשורשן לשתי טענות: הטענה הראשונה ממוקדת לשאלת התאמתו המקצועית של אלוף זיני לראשות השב"כ, בעיקר בכך שלא התנסה בעשרות שנות שירותו בצה"ל, בנבכי התחום המודיעיני. הטענה השנייה והיא בוודאי מעניינת יותר, מבטאת הסתייגות מאישיותו, בחרדה מערכיו ומהשקפת עולמו.
האלוף דוד זיני בשבעה באוקטובר לאחר היתקלות עם מחבלים באנדרטת "חץ שחור" // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
מתוך הכרות רבת שנים עם דוד זיני עוד מימים בהם היה קצין צעיר בחטיבת גולני, ועד לשנתיים האחרונות בהם פעל כאלוף, תמכתי במינוי שלו תמיכה מלאה. כלל לא מפתיע שמפקדים מוערכים כמו תא"ל מיל' צ'יקו תמיר ואלוף מיל' רוני נומה, שזכו לפקד על דוד זיני, ביטאו בפומבי את תמיכתם.
צ'יקו תמיר פיקד על זיני בחטיבת גולני בהיותו מח"ט, ולאחר מכן, בהיותו מפקד אוגדת עזה, עמד מקרוב על איכותו של זיני כמפקד קרבי. בשנה שקדמה למבצע עופרת יצוקה, דוד זיני פעל בגזרת עזה כמג"ד 51 והוביל בהצלחה מבצעי לחימה רבים. תחת פיקודו של רוני נומה כאלוף פיקוד המרכז, פעל דוד זיני כקצין האג"מ של הפיקוד. זו הייתה תקופה מורכבת ודוד זכה להערכה רבה. בהתנהלותו המקצועית ביטא תמיד חשיבה צבאית מעמיקה ויצירתית ובמקביל בהתנהלותו הערכית ביטא מופת של ממלכתיות וכבוד לערכי צה"ל ולמפקדיו.
משען
גם האלוף מוטי ברוך שפיקד על דוד זיני בזרוע היבשה עת פיקד זיני על בסיס האימונים צאלים, תמך פומבית בדוד זיני. בהיבט הזה מומלץ להקשיב למפקדים שזכו לעמוד מקרוב על איכותו הפיקודית של דוד זיני
בכל מה שקשור לטענת החסך של האלוף זיני בתחומי המודיעין למיטב שיפוטי לא זו בלבד שאין בכך מגבלה אלא אף יש בכך יתרון. אין עוררין על כך שהשב"כ ואגף המודיעין של צה"ל כשלו כשלון נורא בבוקר שבעה באוקטובר.
הכשלון במיוחד בתחום המודיעיני נובע במידה לא מבוטלת, דווקא מדפוסי המצוינות שהתקבעו בשנים האחרונות. המשבר מחייב לפתוח לבחינה מחודשת את כל הנחות היסוד וכאן דווקא אי ההכרות של זיני משחררת משעבוד לדפוסי העבודה שהתקבעו. בין היתר, תחקירי אגף המודיעין הכירו בחובה להעמיק בהבנת שיקולי האמונה הדתית האסלאמית כתנאי הכרחי להבנת המניעים ודפוס קבלת ההחלטות של מאמיני האסלאם הרדיקאלי. בדיוק בממד הזה יש לאלוף זיני כיהודי מאמין ומלומד יתרון מובהק .
מעל לכל, ראש שב"כ כעומד בראש ארגון גדול ומורכב נדרש לאבחון מגמות ולהכוונת סדרי עדיפויות. לאתגר זה נדרשות יכולות חשיבה וניתוח שאלוף זיני בהחלט ניחן בהן.
הרעיון המשיחי
בכל הקשור לטענות נגד השקפת עולמו של האלוף זיני אותה הוא "מביא מבית גידולו", הסוגייה מובילה לשאלות היסוד על מהות הציונות וזהותה היהודית של החברה הישראלית. סוגיות אלה יכולות למלא בתוכן סמינר אקדמי שנתי. זהו למשל הדיון הכרוך בטענות כנגד המשיחיות.
כדאי לדעת שבן גוריון דיבר בגלוי על דבקותו ברעיון המשיחי. לדוגמה, בתגובה לפרופסור רוטנשטריך שטען בהרצאת ליל שבת בקיבוץ חולדה בפברואר 1961: "יש לשים קץ לתקופת המשיחיות, עלינו לעבור לפסים שגרתיים של מדינה אפילו אנו מדינת היהודים" השיב בן גוריון בישיבת מרכז מפא"י, "אל ילמדונו שתקופת המשיחיות עברה, כי אם היא עברה לא יהיה לנו קיום". האם יתכן שהיום היו פוסלים את בן גוריון בטענה שהוא משיחי?
הרעיון המשיחי מורכב וסבוך לא פחות מתורת היחסות הכללית של אינשטיין. מומלץ לדיון הציבורי לא לדון בתופעת המשיחיות מבלי ללמוד את הרעיון לעומקו.
משיקולים אלה ורבים נוספים אני תומך ללא היסוס במינויו של אלוף דוד זיני לראש השב"כ בתפילה להצלחתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו