רמת השנאה עולה, יכולות הרשות בקריסה: הקלות הבלתי נסבלת של הכניסה לישראל

הפיגוע הקטלני בירושלים מחייב חקירה וניתוח, כדי להבין כיצד הצליחו המחבלים לבצע אותו, אולם עצם התרחשותו אינה מפתיעה.

בהנחה שהרוצחים הגיעו מהכפרים קטנה וקובייבה, חשוב להבין שכפרים אלה נושקים לשטחי ירושלים, הר אדר ומעלה החמישה. כל תושביהם עובדים בשגרה בישראל. וגם אלה שאינם עובדים מרבים להיכנס לישראל כשב"חים, בהיעדר מחסום ראוי המונע כניסתם של פלשתינים לשטחי ישראל בכלל ולירושלים בפרט.

פיגוע כזה מחייב מן הסתם הכנה מסוימת מראש והצטיידות בנשק, אולם אין משמעותו בהכרח שמדובר בתשתית טרור מבוססת. הקלות הבלתי נסבלת של כניסת פלשתינים לישראל מאפשרת לכל פלשתיני לקבל החלטה על ביצוע פיגוע ולהוציאו אל הפועל בתוך זמן קצר.

הסיכולים שביצע שב"כ עד כה מעידים על כך שיש תשתיות טרור משמעותיות ורבות בשטחי יהודה ושומרון. בשנה האחרונה נחשפו תשתיות טרור גדולות, כמו תשתית חמאס שסוכלה בחברון, שבה נעצרו יותר מ־60 עצורים, הוסגרו עשרות נשקים וכספי טרור רבים וסוכלו כעשר חוליות.

ירידה במספר הפיגועים

עם זאת, חלה ירידה במספר הפיגועים מתחילת השנה בעקבות פעילות התקפית במחנות הפליטים בשומרון, וירידה של עשרות אחוזים במספר הפיגועים המשמעותיים שבוצעו בשנת 2024. מבחינת היקפי הסיכול של שב"כ, מתחילת השנה סוכלו יותר מ־1,000 פיגועים משמעותיים. נתון זה כמעט זהה למספר הסיכולים בכל שנת 2024 (1,040 סיכולים של פיגועים משמעותיים), ובהם יותר מ־550 פיגועי ירי ויותר מ־450 פיגועי מטען.

יחד עם זאת, לא ניתן למנוע לחלוטין הוצאה לפועל של פיגועי בודדים. כך, למשל, עד ספטמבר 2025 בוצעו 22 פיגועים משמעותיים - 21 מהם הגיעו מאיו״ש ואחד מירושלים. זאת, ביחס לשנת 2024, שבה בוצעו (נתון שנתי) 235 פיגועים משמעותיים, ומהם 233 הגיעו מאיו״ש ושניים מירושלים.

הרקע הוא תסכול עמוק של הפלשתינים מהיעדר תוחלת וסיכוי לשיפור מצבם באיו"ש, המשך הלחימה בעזה ופרסומים על הרג אזרחים לכאורה, המשך פעילות אלימה של נוער גבעות וגורמי קיצון אחרים בכל שטחי איו"ש, ללא סיכול.

רוב הפיגועים המתוכננים מסוכלים. אבל רמת התסכול והשנאה בשטח עולה, ויכולות השליטה והסיכול של הרשות הפלשתינית קרסו. במצב כזה אין מחסום ממשי בפני מעבר מחבלים בין שטחי איו"ש לישראל, ואין מניעה למעבר חופשי של ערביי מזרח ירושלים לתוך העיר ולישראל. בהיעדר צפי לשינוי, נראה שנמשיך לסבול מפיגועי בודדים גם בעתיד.

הכותב הוא ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן