עניין של חלקיק שנייה: המסר שכל ישראלי צריך להבין בעקבות הפיגוע ברמות

הפיגוע הקשה בירושליםלא הפתיע. פיגועים כאלה בכל מרחבי מדינת ישראל עלולים להתרחש בכל יום. הרצון לביצוע פיגועים כאלה קיים מאז ראשית ימי שיבת ציון. יכולת הטרור עם תפוצת הנשק המתרחבת מתחדשת מידי יום. בכל זאת, אירועים כאלה אינם מתרחשים מידי יום, בזכות מאמצים עילאיים של אנשי השב"כ חיילי צה"ל בפיקוד המרכז ושוטרי משטרת ישראלים שמצליחים מידי יום ולילה לסכל פיגועים רבים.

למרות המחיר הנורא, בזכות גבורת חייל מחטיבת חשמונאים ואזרחים אמיצים שהפעילו את נשקם הפרטי - המחבלים חוסלו בטרם השלימו את מלוא יכולת הרצח שהייתה בידיהם. שוב ניתן ללמוד עד כמה חיונית יכולת התגובה של אנשים חמושים שבאקראי נקלעו אל התופת ופעלו נכון לניטרול המחבלים. למול ביקורת ציבורית על חלוקת רשיונות לנשק בתפוצה רחבה מידי, המציאות מלמדת על ההכרח בהמצאות אנשים חמושים בכל פינת רחוב, לכל אירוע מזדמן.

המפגש האקראי של אזרח ישראלי עם הטרור מעמיס על כל אחד ואחד את התודעה שאין במדינת ישראל מקום מוגן הרמטית. התודעה הזו רובצת במינון גבוה על תושבי הספר אבל היא משותפת לכולם אין ממנה מפלט.

חווית חרדה כזו הייתה נחלת היישוב היהודי כבר בימי מאורעות 1936-39. ברגע האיום בו נפגש האזרח עם הטרור, הוא יכול להימצא לבדו, ברגע הזה לא עוזרת לו הידיעה שיש צה"ל ויש מערכות ביטחון שמיד יגיעו. הכל תלוי באותו רגע בתגובה נכונה של חלקיק השניה. אבל במבט הלאומי הכולל, חשובה הידיעה שיש מערכות ביטחון יעילות והן פועלות בהתמדה ובכישרון לסיכול הטרור. למרות הכול עם כל האיומים, החברה הישראלית מצליחה לחיות חיים נורמליים.

המצב בבסיסו צריך להיות מסופר בצורה הישירה: מדינת ישראל מותקפת משבע זירות על ידי פעילי טרור מונעים ברוח הג'יהאד. רוח המלחמה שמניעה את החות'ים בתימן ללחימה עקשנית נגד ישראל, היא אותה רוח מלחמה שהניעה את הרוצחים בצומת רמות ומניעה את מחבלי חמאס להמשיך בלחימתם בעזה. מול רוח הג'יהאד הזו נדרשת לכידות ישראלית ואמונה בניצחון הישראלי. בשעה כזו נדרשת ביננו אחדות גדולה ואחוות אמת בין איש לאחיו. זה הכרח קיומי.