בסוף השבוע דווח בתקשורת הישראלית כי בדיונים שהתקיימו באחרונה בדרג המדיני, הזהירו גורמים ביטחוניים מפני התלקחות בזירת יהודה ושומרון על רקע "סימני התפוררות של הרשות-הפלשתינית".
תקיפות צה"ל בעיר עזה
גורמי הביטחון, כך צויין, התריעו כי "המצב הכלכלי ברש"פ קשה, אחוזי האבטלה הולכים וגדלים, אנשי המנגנונים לא מקבלים כלל משכורות או שמקבלים משכורות נמוכות. מצב זה עלולים להביא 'לכאוס ולהתלקחות'." לדברי אותם גורמים, אם ישראל מעוניינת שהרש"פ תשרוד, עליה לנקוט צעדים שימנעו את קריסתה הכלכלית.
מוטיבציה בסיסית
32 שנה לאחר טקס החתימה החגיגי על "הצהרת-אוסלו" שהובילה להקמתה, הרשות הפלשתנית היא שְׁכִיב מְרַע .אפילו יוזמת מקרון להכיר בה כמדינה לא מפיחה בה רוח חיים. היא מסואבת, נגועה בשחיתות ותומכת בטרור.
"פעולה נועזת, חסרת תקדים, נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה של המאבק הפלשתיני" כך הגדיר ראש ממשלה מוחמד א-שתייה, את טבח חמאס ב-7 באוקטובר.
הוא לא חריג בנוף הפלשתיני ביו"ש. סקר שערך "המרכז הפלשתיני לחקר סקרים ומדיניות" (PCPSR) בראשות ד"ר חליל שקאקי העלה כי כמחצית מהציבור הפלשתיני סבור שהחלטת חמאס לפתוח במתקפה על ישראל הייתה נכונה. שיעור התמיכה מקרב הפלשתינים ביו"ש, גדול יותר מזה שבעזה. לפי אותו סקר, כ48% מהפלשתינים ביו"ש סבורים שהדרך הנכונה ביותר "לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה" היא עימות מזויין עם ישראל.
העוינות לישראל מגיעה לגבהים חדשים. הצלחה של פיגוע טרור מביאה לחגיגה, המחבלים זוכים לתהילה, משפחות המחבלים מתוגמלות כלכלית על כל ישראלי שנפגע. כשזהו מצב הדברים, נאיבי לחשוב שמחוות כלכליות ומדיניות מצד ישראל, ישפיעו על המוטיבציה הבסיסית.
הסרת הרסנים בפעילות הסיכולית שצה"ל ושב"כ ניהלו בשנתיים האחרונות נגד מוקדי הטרור ביו"ש, היא המפתח לשמירת הביטחון והיציבות. יש להמשיך בה בייתר שאת ולגבש אמצעים נוספים שיוכנסו לארגז הכלים.
ומה שעוד ישפיע על המצב ביו"ש הוא המלחמה ברצועת עזה. אם בסיומה חמאס ישאר על רגליו ולזכותו עוד ייזקפו גם השחרורים הסיטוניים של מחבלים, תהיה זו רוח גבית חזקה לטרור ביו"ש. לעומת זאת, נחישות ישראלית עד להשמדתו יחד עם החורבן וההרס ברצועה, עשויים להרתיע ולרסן את הדחפים השליליים, גם אם לזמן קצוב.
למה רק עכשיו?
ההתפעלות ממראה קריסתם של מגדלי הדירות בעיר עזה היתה צריכה להתחלף בהשתאות מכך שזה קורה רק עכשיו, בחלוף כמעט שנתיים מפרוץ המלחמה.
אין זה דומה לחיסולם של מחבלים כמו המקרה האחרון של מחמוד עפאנה, הזכור לשמצה משיחת הטלפון המפורסמת שקיים עם משפחתו ב-7 באוקטובר, בה סיפר מתוך אקסטזה על רציחתם של עשרה יהודים במו ידיו וחוסל רק בסוף השבוע האחרון.
שיחה בן מחבל למשפחתו בה הוא מתגאה בטבח יהודים // דובר צה"ל
יש להניח כי מאז הטבח הוא היה במנוסה והסתתרות עד שידם הארוכה של כוחותינו השיגה אותו. כאן עסקינן במבנים רבי קומות, שגם בלי להזדקק למודיעין אפשר להניח שחמאס משתמש בהם לצרכיו המבצעיים, כמקומות מחסה ומסתור לאנשיו, לאחסון נשק ואמצעים צבאיים, כמתקני תצפית ופיקוח על כוחות צה"ל, כעמדות צליפה או כזירות מטענים ומלכודות.
השארתם על מכונם לא רק משרתת את צרכי חמאס ומוסיפה איומים לכוחותינו, אלא שהיא מעודדת את התושבים להישאר בבתיהם בשכונות עזה ומעבירה מסר מנוגד לאיומים להפוך את בירת הרצועה לרפיח ובית חנון שנחרבו.
צריך להגביר את הקצב, לפעול במקביל ובמקום לדווח על מספר המגדלים שמוטטנו, להתמקד במספר המבנים שעדיין נותרו.
הכותב מכהן כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, שימש ראש המל"ל בשנים 2017-2021
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו