העימות בין כ"ץ לזמיר פוגע בקצינים שחרפו נפשם: "למה שהם ירצו להישאר?"

העימות המיותר בין שר הביטחון לרמטכ"ל בסוגיית מינוי הקצינים הבכירים בצה"ל פוגע בעיקר בקצינים המצטיינים שמונו אתמול על-ידי הרמטכ"ל לתפקידים מרכזיים בצבא לאחר שנתיים של מלחמה, שבה חרפו נפשם.

"עושים על הגב של הקצינים האלה מלחמות גנרלים. למה שהם ירצו להישאר בצבא?", אמר ל"ישראל היום" מקורב לאחד הקצינים שמונה.

ההחלטה של ישראל כ"ץ לפרסם את ההודעה שבה תקף את המינויים התבשלה אצלו כמה שעות לפני פרסומה. בטקסט שפרסם, הודיע השר לאחר חצות כי דיון השיבוצים שקיים הרמטכ"ל נעשה "בניגוד להנחיית שר הביטחון וללא הסכמה מוקדמת" ו"זאת בניגוד לנוהל המקובל", ולכן "אין בכוונת שר הביטחון לדון כלל המינויים ובשמות שפורסמו או לאשר אותם".

למעשה, השר כ"ץ זעם על כך שהרמטכ"ל זמיר לא נהג כמו במקרים הקודמים, ולא אישר איתו מראש את שמות המועמדים שיעלו לדיון.

"לקצינים מגיעה ודאות"

על רקע הדברים, בניגוד לעבר, בחודשים האחרונים נוצר נוהג חדש, שלא היה קיים ערב שבעה באוקטובר, שבמסגרתו הרמטכ"ל מאשר מראש עם השר את שמות המועמדים לתפקידים, ורק אז מקיים את דיון השיבוצים בפורום המטה הכללי. אלא שבפרקטיקה הנוהגת במשך שנים רבות, הרמטכ"ל מקיים דיון שיבוצים ורק לאחריו היה מאשר את השמות עם הרמטכ"ל. 

אם צוללים לפרטים, מגלים כי הרמטכ"ל ניסה לקבוע שיחה עם השר כ"ץ כדי להימנע מהמוקש, ולתאם עמדות עם השר עד כמה שניתן. הצדדים מציגים גרסאות סותרות בנוגע לשאלה ממתי ניסה השר לקבוע שיחה עם הרמטכ"ל.

שני הצדדים מסכימים על כך שלפחות מיום שישי מנסה הרמטכ"ל לקבוע שיחה בנושא עם השר, אלא שהרמטכ"ל ביקש שיחה של "רבע שעה", והדבר הרגיז את השר, שטוען שאינו מוכן להיות חותמת גומי בסוגיית המינויים. בלשכת השר לא אהבו, בלשון המעטה, את ההתרעה הקצרה והלו"ז הקצר, וטענו כי הלו"ז של השר מלא ולכן אינו יכול להיפגש עם הרמטכ"ל ביום ראשון.

כדי לנסות ולהימנע מהמוקש, חשפנו הבוקר באתר "ישראל היום" כי רא"ל זמיר הגיע אתמול ללשכת השר כדי לנסות ולהציג לו את שמות המועמדים לפני דיון השיבוצים, אלא שגם בשלב זה לרמטכ"ל נמסר כי השר עסוק ואינו יכול לפנות לכך זמן. בסביבת השר ציינו כי רא"ל זמיר הגיע בהפתעה, והשר היה עסוק ולא יכול היה לקבל את הרמטכ"ל מעכשיו לעכשיו.

משלא הצליח להיפגש עם השר, רא"ל זמיר קיים את דיון השיבוצים שנקבע מראש עם פורום המטה הכללי, לאחר שהקצינים המדוברים היו במתח שבועות ואפילו חודשים רבים.

בצבא סבורים, ובצדק, שלאותם קצינים מגיעה ודאות, מה גם שדחיית דיון השיבוצים הזה משליכה על דיוני השיבוצים הבאים, ולמעשה כמעט על כל צבא הקבע, שייאלץ כעת להמתין לפיתרון המשבר התורן בין השר לרמטכ"ל.

במסגרת הדיון הוחלט בין היתר, כי תת-אלוף ברק חירם, המשמש מפקד אוגדת עזה, ימונה לראש חטיבת המבצעים, תת אלוף מנור ינאי, קצין מצטיין ומהבודדים בפיקוד הדרום שלא דבק בהם רבב השבעה באוקטובר, ימונה לראש מטה זרוע היבשה, תת אלוף מורן עומר, המשמש מפקד אוגדה 36, ימונה לראש חטיבת התכנון באגף התכנון, תת-אלוף יפתח נורקין, המשמש מפקד אוגדה 146 ימונה למפקד אוגדה 36, ועוד. בלט בהעדרו מינוי מפקד חדש לאוגדת עזה.

לאחר סיום דיון השיבוצים, העביר הצבא ללשכת שר הביטחון את שמות הקצינים שסוכמו, תוך הדגשה כי מינויים כפוף לאישור שר הביטחון. באורח פלא, דלפה הודעת דובר צה"ל בנוגע למינויים טרם פרסומה באופן רשמי. בלשכת השר, שציפו שזמיר יקיים את הדיון אך לא יסכם אותו משום שלא אישר מראש את השמות עם השר, זעמו, ופרסמו את ההודעה לעיל.

הרמטכ"ל מצידו לא נשאר חייב, ופרסם באמצעות דובר צה"ל הודעה לפיה הדיון נקבע מראש בהתאם לכללים, "מתוך הכרה בחשיבות קידום המפקדים הנמצאים בחזית המבצעית, ובצורך לאפשר להם ולמשפחותיהם חילופים בצורה סדורה ובהירה".

עוד מסר כי "הרמטכ"ל הינו הסמכות היחידה בפקודות למינוי מפקדים בדרגת אל"ם ומעלה בצה"ל. הרמטכ"ל מקיים דיון איוש סדור בהשתתפות פורום מטכ"ל. הרמטכ"ל הוא המחליט על המינויים, לאחריו המינוי מגיע לאישור השר אשר ביכולתו לאשר או לא לאשר את המינוי".

בשעות הבוקר, פרסמה לשכת השר הודעה נוספת ובה טענו כי השר הבהיר לרמטכ"ל כי הוא צריך "פרק זמן נוסף ואין לקיים את הליך הדיון בשיבוצים בשלב זה". בהקשר לסבב הנוכחי, נמסר כי השר "ישקול אם לקדם מפקדים בכירים בגזרת עזה שלא מילאו את מכסת הזמן המקובלת לתפקידם או לתפקידים אחרים לפני השלמת משימת הכרעת החמאס בעזה", והדגיש כי "אחד הקריטריונים לקידום בדיוני השיבוצים שיתקיימו בהמשך יהיה גם הצלחת העמידה במשימה".

עוד נמסר כי כפי שהיה בעבר, קידומם של קצינים ששירתו בתפקידים פיקודיים בגזרת עזה באירועי ה-7 באוקטובר, וכן קצינים ששמם נקשר לאירועים חריגים בעבר". במילים אחרות, השר לא מתכוון אפילו לשקול את השיבוצים הללו, ובהמשך, כאשר יהיה תהליך נכון מבחינתו, הוא ישקול את המינויים.

אלא שבשורה התחתונה, מי שנפגע ממלחמת הגנרלים הזו הם הקצינים הבכירים, ואלו שתחתיהם. לאחר שקיבלו הודעה רשמית על מינוים, ומאות הודעות של ברכה, התרסקו מהודעת השר, וחשו מושפלים. אנשים ששוחחו עם כמה מהקצינים שמונו אפילו יעצו להם להתפטר מהצבא אם בסופו של דבר השר לא יאשר את מינויים בשל ההליך שבוצע.

"מי שמשרת בשנתיים האחרונות משלם מחיר אישי, נפשי ובריאותי כבד מאוד", אמר הבוקר מקורב לאחד הקצינים שמונה על-ידי הרמטכ"ל בדיון אמש. "אף אחד לא משלם להם מספיק, לא מעריכים אותם מספיק, רובם מסכנים את חייהם, ושומעים בחוץ ביקורת על כמה הם מרוויחים או לא מרוויחים, כשהמשכורות שלהם לא גבוהות בכלל.

הם משלמים מחיר משפחתי קשה, ילדים של חלקם פיתחו בעיות נפשיות בעקבות השנתיים האלה. על הגב של האנשים האלה, שאלוהים יודע למה הם נשארים במערכת כפוית הטובה הזו, כשהחברה הישראלית כפוית טובה כלפיהם, עושים על הגב שלהם מלחמות גנרלים. למה שהם ירצו להישאר בצבא? למה שהם ירצו ללכת להיות מאו"גים?".

"מדובר במשחק פוליטי"

בצבא יש מי שסבור שההתנהלות של כ"ץ הייתה מכוונת, ולא בכדי הוא לא הסכים להיפגש עם הרמטכ"ל. "השר מנסה להפוך את צה"ל למשטרה", טענו בצבא והסבירו כי השר "מרח את הרמטכ"ל", כי מדובר ב"משחק פוליטי", לאחר שהשר בחר שלא להרחיק את עצמו מסוגיית הדיון על כיבוש רצועת עזה.

עוד נטען כי מנסים לעשות לאייל זמיר מה שנעשה להרצי הלוי. מנגד, בסביבת השר טוענים בתוקף כי דווקא בשבוע שעבר השר גיבה את הרמטכ"ל כשהודיע שהוא זה שבחר בו לתפקיד הרמטכ"ל, וכי הרמטכ"ל צריך היה לאשר את השמות מראש כפי שעשה במקרים הקודמים. כך או אחרת, המלחמות הללו הן על גב המשרתים שכורעים תחת העומס הכבד בשנתיים האחרונות, ועל הציבור כולו, שנאלץ לשמוע על מלחמות גנרלים מיותרות, בזמן שהממשלה מדברת על החרפת המלחמה וכיבוש מלא של רצועת עזה.