בעקבות הביקורת הציבורית החריפה סביב הפעלת שנת ה"ר" (הארכת שירות חובה) ללוחמים, התבקש היום (שני) אלוף (מיל') אורי אבולעפיה על ידי הרמטכ"ל לגבש מתווה חדש, שיביא בחשבון את צרכי הצבא ואת צרכי הפרט. ההחלטה באה על רקע העובדה שההחתמה על הארכת השירות לא מומשה מזה שנים, למעט חריג של 4 חודשי הארכה ביחידות מיוחדות - ומתוך רצון למצות טוב יותר את הכשרת הלוחמים, במיוחד לנוכח שחיקתם ולנוכח העיכוב בשחרורים מאז 7 באוקטובר.
בתוך רצועת עזה עם לוחמי הנחל החרדי | שמואל בוכריס, יהודה שלזינגר
המודל החדש גובש בתיאום עם אכ"א ואג"ת, ובהתבסס על המלצות ועדת נגל שעסקה בקביעת מודל הקבע הקצר ליחידות מיוחדות וסיירות. בצוות היו שותפים גם נציגים ממז"י, ממדה, דובר צה"ל והייעוץ המשפטי. אבולעפיה עצמו נפגש עם לוחמים, מגדים ומח"טים, כחלק מהליך גיבוש המדיניות.
המתח המרכזי שעלה הוא בין צרכי הצבא לבין טובת הפרט - שחיקת לוחמים, תחושת חוסר מיצוי מצד אחד, ויחסי צבא־חברה עם הדרישה הציבורית לשוויון בנטל וההשלכות הפוליטיות מצד שני. לטענת הגורמים, אילו אושר שירות של 36 חודשים כברירת מחדל, לא היה מתנהל כלל הדיון הציבורי הנוכחי.
על פי התכנון, שירות החובה בצה"ל עומד כיום בחוק על 30 חודשים, אך בפועל הצבא מתכנן לפי מתווה של 32 חודשים - בעוד שצרכיו עומדים על 36 חודשים. ההכשרות ביחידות מיוחדות ובסיירות נמשכות בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים - ולפיכך חצי מהשירות מוקדש להכשרה בלבד, מה שמעורר תחושת חוסר מיצוי מבצעי.
ההמלצות המרכזיות של אבולעפיה:
עיכוב השחרור האוטומטי של 4 חודשים ייפסק בנובמבר הקרוב. חיילי מרץ 2023 ישתחררו במועדם.
מי שכבר מוגדר כלוחם ימשיך לפי הכללים הקיימים - כלומר, יישארו רק אלה שהיו נדרשים לכך ממילא. הכללים לא ישתנו למי שכבר משרת.
ללוחמים שנמצאים כעת בהכשרות יתווספו 4 חודשי שירות. מי שכבר נדרש ל־4 חודשים, ישרת כעת 8 חודשים.
מתגייסים חדשים (מאוגוסט 2024 ואילך) ייכנסו למודל החדש במלואו: חלק מהיחידות המיוחדות יאריכו את השירות ב־8 או 12 חודשים, וסיירות החי"ר ב־4 חודשים.
לפי הצוות, בתקופת המעבר יהיו 3–4 מחזורי גיוס עם פער מסוים בהיקף ההארכות, אך הדבר נחשב לחלק ממדיניות ההוגנות של צה"ל כלפי החיילים.
המודל החדש לא יופעל באופן מיידי על כלל הלוחמים. מי שנמצא כעת בהכשרה יעשה 4 חודשים בקבע, אך הארכת השירות בסיירות עצמן תיכנס לתוקף רק החל ממרץ 2027.
בצה"ל מודים כי עיכוב השחרור שבוצע לאחר 7 באוקטובר לא נבחן כחלק מהעבודה של צוות אבולעפיה, אך גרר נזקים בשטח – בהם פגיעה ברצף של מערך המילואים, דילול סד"כ הלוחמים, ועיוותים מבצעיים, כאשר לעיתים הגיעו לשלב ההזנה למילואים צוותים קטנים בלבד. המשמעות היא פגיעה בתפוקה הכוללת, ונזק למודל ההזנה התקין של יחידות המילואים. בצה"ל מבהירים כי מדובר היה בפתרון רלוונטי לזמנו – אך עם הזמן הוא חדל מלהביא את התפוקות הרצויות. גם במז"י הביעו רצון לעצור את המדיניות הזו.
אם בעתיד יוחל המודל כך שצוותים ביחידות המיוחדות ישרתו שנה נוספת בקבע - כלומר, שירות כולל של למעלה משנתיים נוספות - יהיה צורך לבנות עבורם מודל מותאם. מדובר בתצורה שדומה למה שנהוג כיום ביחידות כמו מטכ"ל ושלדג.
כך למשל, סיירת בחטיבת חי"ר מגייסת בדרך כלל פלוגה אחת בכל מחזור גיוס. במסגרת המודל החדש, כמות הצוותים שייפתחו צפויה לפחות, מאחר שצוותים מסוימים יישארו לשירות קבע - מה שיצמצם את הצורך בגיוס צוות חדש בכל מחזור.
אחת מהמלצות הצוות היא לעצור את עיכוב השחרור הנוכחי, בעיקר בשל השחיקה שנגרמה ללוחמים. לצד זאת, יינתנו למפקדים "סלים" של חודשי קבע - מכסה מוגדרת של חודשים - שבהם יוכלו להחתים חיילים באופן פרטני ובהתאם לצרכים המבצעיים של היחידה, בתיאום ישיר עם החיילים עצמם.
במקרים רבים, חיילים שכבר ידעו את מועד שחרורם - למשל חיילים שהיו אמורים להשתחרר במרץ 2024 - קיבלו לפתע הודעה כי שחרורם יידחה לאוגוסט. בכך שונו כללי המשחק תוך כדי השירות. אמנם בתחילה הלוחמים התיישרו עם המציאות החדשה, מתוך תחושת שליחות וחיוניות, אך בהמשך התבררו ההשפעות השליליות: נוצרו אילוצים בתוך היחידות, המיצוי במהלך ארבעת חודשי הארכה לא היה מיטבי, וחל עיוות בתפקוד - בעיקר במודל ההזנה למילואים.
על פי הנתונים, כל יחידה פועלת בממוצע עם צוות אחד פחות לאורך שנה שלמה - מה שפוגע בתפקוד המבצעי. החל מנובמבר הקרוב צפויה ירידה של עשרות חיילים בכל גדוד, כאשר רבים יעברו כבר בתחילת 2025 למצבת מערך המילואים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו