"כמות הנשק שהוצאנו הדהימה את כולם": חטיבת "עודד" מסכמת שלושה חודשי פעילות בלבנון וסוריה

אחרי שלושה חודשים אינטנסיביים בגבול הצפון סיימה חטיבת "עודד" את פרק הפעילות האחרון שלה בגזרות לבנון וסוריה.

חיילי החטיבה ביצעו במהלך תקופה זו תעסוקה מבצעית, שהוגדרה על ידי מפקדיה כאחת מהמורכבות והמשמעותיות שידעה החטיבה, תוך הארכה של חודש מעבר למתוכנן – וזאת לאחר שכבר צברו כ-400 ימי מילואים מאז תחילת הלחימה ב־7 באוקטובר.

מפקדי הגדודים בחטיבה נפגשים במטולה, על גדר הגבול, כשממול כפר כילא שבו תימרנו במהלך המלחמה מול חיזבאללה. "כמות הנשק שהוצאנו מכאן הדהימה את כולם", אומר סא"ל במיל' נ' מג"ד הגדס"ר, "הקצינים הבכירים הגיעו לראות. הם ידעו שיש אמל"ח אבל לא האמינו לכמות הגדולה שהיתה וכל זה היה כאן בכילא, מתחת לאף שלהם".

סא"ל במי'ל י' מפקד גדוד 9211, הסביר כי המילואימניקים ממשיכים להגיע למרות הקשיים: "לאנשים מאוד קשה, אבל הם באים. אחר כך הם מתמודדים עם הקשיים בבית. יש חיילים שאנחנו פוטרים מהסבב כדי שיבואו בפעם הבאה". לדבריו, הם אף עודדו את הצעירים שלא להחמיץ טיולים או תוכניות, כדי שלא יישחקו מוקדם מדי.

לדבריו, החיילים שבו לפעול באזורים בצפון שלא היה ניתן להיכנס אליהם שנים רבות: "אנחנו פועלים בשטח. גם ממטולה יצאנו בלבנון השנייה. שבוע שעבר הגענו קרוב לנקודה שחלל מהגדוד שלנו נפל בה – אזור שלפני התמרון לא הצלחנו להגיע אליו".

סא"ל במיל' נ' , מפקד הגדס"ר, תיאר את ההבדל בין הלחימה כיום לבין מלחמת לבנון השנייה: "אז זה היה ניסוי ותהייה. עכשיו יש ססטמיות והחלטיות. פעלנו בכילא בלבנון עם תיאום ברור. אנחנו עושים הכל – כל עוד המדינה מחליטה לא לאפשר לחיזבאללה לפעול במסווה אזרחי, הצבא יודע לעשות את זה. השאלה היא אם ישמרו על זה – זו החלטה מדינית".

סא"ל במיל' ט' , מג"ד 7006, פועל בגזרת סוריה ומתאר חופש פעולה יוצא דופן: "אנחנו עושים פעולות התקפיות שבועיות. פשטנו על כפרים שמאז יום כיפור לא היו בהם כוחות צה"ל. בסוריה יש נפילת משטר, והאתגר הוא להבחין מיהו האויב. יש לנו יכולת להביא מודיעין עד לרמה של הוצאת אנשים מהמיטות. זו ההגנה שהייתה חסרה ב־6 באוקטובר – לבצע אותה מעבר לגבול".

סא"ל במיל' א' מג"ד 9204, מתאר את האיום אם לא ישמרו על ההרתעה: "היה לנו חופש פעולה כמעט מושלם בצד השני של הגבול. אם יחזירו את המצב למה שהיה קודם – אז לא עשינו הרבה".

לדברי סא"ל במיל' א' מג"ד הגדס"מ, המאמץ הנוכחי הוא תוצאה ישירה של לקחי השבעה באוקטובר: "הקמת המגינים זה לקח חד משמעי. היה חשש שיקטינו אותם, אבל דווקא מגדילים. הצבא נמצא לפני התושבים".

המפקדים מודאגים בעיקר מהמשך התמיכה המדינית. "הצבא יודע לפעול בעומק, אבל כדי להגן באמת על קו היישובים, חייבים לפעול בצד האדום, בלבנון. כל עוד הכפרים שמהם יצאה פעילות טרור לא מיושבים – אפשר להגן. אם האויב יטמע שוב באוכלוסייה – נהיה בבעיה", הדגיש סא"ל א'.

המעבר של החטיבה לגזרת הצפון לא היה מובן מאליו, לדברי נ' "אמרו לנו שמילואימניקים מיועדים לאיו"ש. אחרי ה־7 באוקטובר הדברים השתנו. אני מקווה שנישאר פה. שכל אחד יתמקצע בזירה שלו".

בסיכום תקופת הפעילות, אמר סא"ל נ': "בישראל לא מבינים מה אנשי המילואים משלמים. יש הבדל בין מי שחוזר הביתה לבין מי שבמארב. רמת השחיקה גבוהה, אבל הם מגיעים, כי זו המחויבות. זה לא עניין של גלידה או סרט – אלה ילדים מגרסיה וחבר'ה צעירים שהולכים לאיבוד".

כעת, עם סיום התעסוקה, נותרה שאלת ההמשכיות באוויר – האם המדינה תדע לשמר את החופש המבצעי שנרכש, והאם תוכל להחזיק בסד"כ המילואים הנדרש. התשובות יינתנו בשטח.