הקפצה. אירוע רב נפגעים. אנחנו מגיעים במהירות האפשרית ומנסים לברר עוד פרטים. אירוע קשה בצפון הרצועה. הרבה פצועים. לא ברור עדיין אם יש חללים.
פתאום מופיעה לי הודעה בוואטסאפ: “אירוע קשה בעזה״. מה קורה פה? גם בטלגרם רועש. נותנים שם מספרים, מיקומים, שמות. איך כולם יודעים אם התקרית עדיין בעיצומה?
אנחנו מגיעים לזירה. רוב החללים כבר פונו. חלל אחד ממתין לטיפול ופתאום מצלצל הטלפון בכיסו. אנחנו מסתכלים אחד על השני. רועי ניגש לכבות לו את הטלפון. על המסך: “אמא”.
החיילים מתחילים ללחוש שמות. שמעתי שזה א’, מהפלוגה של ב’. חבל, היה אחלה גבר.
“חלאס!” אני משתיק אותם. “אל תפיצו כלום בלי הודעה רשמית. זה דיני נפשות ממש. אין לכם מושג מה זה עושה למשפחות״.
בקשה אחת קטנה אליכם בבית ממי שנמצא בחזית: תהיו החוליה שקוטעת את שרשרת הוואטסאפ. האמינו לי, אתם לא רוצים להיות לצד משפחה שכולה ברגע ההודעה. זה קשה מספיק לקבל הודעה משלושה קצינים בנקישת דלת. אף אחד לא רוצה לקבל אותה בהודעת תפוצה בקבוצה.
ראיתם הודעה כזאת? תבקשו ממי ששלח להסיר. קיבלתם דיווח לא מאומת בקבוצה? תזהירו מפני הודעות כאלו ותפצירו באנשים לא לשתף. אני יכול רק לדמיין מה עובר על אמא שהבן שלה בעזה ומקבלת הודעות כאלו. שבעה מדורי גיהנום.
למילים שלנו יש כוח, כמו שנקרא בפרשת השבוע בלק - לקללה או לברכה. בואו נקח את זה ברצינות. בואו נגן על המשפחות. בואו נשבור את שרשרת ההודעות הלא מאומתות. אלו דיני נפשות.
