פיקוד העורף נערך במשך תקופה ארוכה לתקיפה הישראלית באיראן. במהלך המלחמה הכריז צה"ל כי הוא נערך למלחמה רב-זירתית, כאשר איראן מהווה זירה ראשית. בעקבות כך נעשתה היערכות פנימית בפיקוד העורף, שמטרתה הייתה למצות את הנושא מול המרחב האזרחי. במשך שנה וחצי עבדו בצה"ל על הכנת המרחב האזרחי לאירוע שלא ניתן לדבר עליו בגלוי.
המטכ"ל אמר כי יש חשיבות גדולה להפתעה, ולכן יש צורך בחשאיות על חשבון מוכנות. בפיקוד העורף הבינו כי אם לא תהיה הפתעה, לא יצליחו להביא את ההישג. האתגר הגדול היה להכין את המרחב האזרחי לאירוע שלא ניתן להודיע עליו מראש. הגורמים עבדו על יצירת מיגון מיטבי ועל מרכיב הדריכה. השאלה הייתה איך מעבירים מדינה שלמה לחירום ומסבירים לה כי יש משהו אחר בזמן אפס.
אחרי תהליך למידה מורכב במלחמה, ההבנה הייתה לדרוך את כל המדינה. התוכנית החלה בדקת אזעקה בכל המדינה, ואז הודעה בסלולר. תוך דקות הועלו המסבירים.
ההבנה הייתה כי מהרגע בו הפצצות נפלו בטהרן ב-2:55, יכולה להיות תגובה מאוד מהירה. החשש היה שהאיראנים יזהו את המתקפה לפני נפילת הפצצות, ולכן התגובה הייתה יכולה להיות מהירה.
אולם כאשר עברו 8-10 שעות ולא קרה כלום, התברר כי התחזיות לא התממשו. לא ניתן היה לומר את זה מראש, אך היה צריך להיערך למקרה המחמיר. בפיקוד חשבו כי הטילים האיראניים יצאו לפני שהפצצות הישראליות יגיעו ליעדים.
לקראת פגיעה ינתנו התרעות
11 גדודים הועברו במהירות מהתע"ם למרחב האזרחי, והרשויות הגיעו מוכנות לאירוע בזכות תהליך ארוך, שנע במתח שבין חשאיות למוכנות.
בפיקוד העורף הכינו תסריט שהגדיר איך דורכים את האוכלוסיה. בעבר הייתה דריכה מקדימה אחת. בצה"ל מסבירים כי ההודעות המוקדמות של שיגורים מתימן לא היו מקריות, אלא נבעו מתוך הבנה שהן ישרתו את המערכה עם איראן.
בפיקוד העורף אמרו כי במקרה של הבנה מודיעינית שיתבצע מטח, יודיעו לאוכלוסיה ויורו לה לשהות בסמיכות למיגון. זה מה שקרה ב-5:30 בבוקר. השלב הבא: אחרי הדריכה המקדימה, כאשר יתחיל הירי, יתנו הנחיה על כך שהטילים בדרך למשך 10 דקות, ולקראת הפגיעה יופעלו ההתרעות עצמן.
במהלך הבוקר הובן כי האיראנים נערכים, אבל הם זקוקים לזמן כדי להיערך לתגובה. לפיכך הוחלט להוציא את האזרחים מההמתנה בסמוך למרחב מוגן ולאפשר לאזרחים להיערך. עם זאת, המדיניות נותרת מאוד מחמירה - מדיניות 4. אסורות התקהלויות ובתי ספר נסגרו. המדיניות הזו תישמר כדי להתמודד עם התגובה. לאחר התגובה יתקיימו הערכות מצב.
בתי הכנסת לא יפעלו בשבת, ולאחר תהליך שנערך עם הרבנים הראשיים, הוחלט כי בשבת זו לא יפעלו בתי כנסת ולא תתקיימנה התקהלויות. בפיקוד מדגישים כי קיים איום שונה ומשמעותי, והמערכת נערכת לתגובה משמעותית.
בצה"ל אומרים באשר לאפשרות לתגובה איראנית כי הפעם מדובר על אתגר שונה ממה שהיה במתקפה האחרונה. במתקפה הקודמת כוחות צה"ל התמודדו עם רקטות וטילים קצרים יותר עם כמויות חבלה קטנות יותר. הפעם ההדף משמעותי בשל כמות חומר הנפץ הרבה.
ככל שהאזרחים יהיו במיגון מיטבי, כך יהיו מוגנים יותר. מי שנמצא בתוך מיגון תקני נמצא ברמת הגנה אחרת לגמרי. מי שיישאר בחוץ ויעבוד תחת אש הם רק הכוחות והגדודים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו