רק חודשיים עברו מאז שמונה רא"ל אייל זמיר לרמטכ״ל –ובקצב האירועים מאז, זה מרגיש כמו שנה: שש חזיתות פתוחות, 59 חטופים שעדיין בעזה, טיל על נתב"ג, תיאומים שוטפים מול ארה״ב, תקיפות בתימן – הר של משימות שאף רמטכ״ל לא התחיל איתו את תפקידו.
ובתוך כל אלה – הוא מצא זמן לומר את המשפט הכי ברור ונחרץ שנאמר כאן מזה עשור: תוציאו מייד 24,000 צווי גיוס לחרדים הצעירים.
כשזמיר מונה, היו מי שאמרו שהוא נבחר כדי למסמס את גיוס החרדים. שזו הייתה מטרת המינוי. אבל עברו חודשיים, והגיע הזמן להתחיל – לפחות – לקחת ביס ראשון מהכובע. לא עוד אמירות כלליות על “שוויון בנטל”.
זמיר נוקב במספרים. לא עוד רעיונות על שילוב מבוגרים בתפקידי פקידים או טכנאים שלא נותנים מענה לצורך בלוחמים. הוא מדבר במפורש על חרדים צעירים שהם פוטנציאל להיות לוחמים.זה היה צעד מתבקש – אבל גם לא קל. הוא יכול היה לדחות, לטשטש, להמתין. אבל הוא לא. הוא סימן את המספר, סימן את הגיל, והפנה את האצבע בדיוק למקום הנכון: לשליחת הצווים על ידי אכ״א.
ועכשיו השאלה פשוטה: האם השבוע נראה את אכ״א מודיע שיצאו צווים ראשונים לכל בני ה־17.5–18.5? אולי זה יהיה פחות מ־24,000 – אבל זה יהיה שינוי אמיתי. שינוי כיוון. צה״ל אחר.אני מאמין שזכינו ברמטכ״ל ישר, ממלכתי ונחוש, שבחר לעסוק גם בנושאים שניסו להתחמק מהם עשרים שנה.
ולכן, אני בוחר לצפות — ולעקוב. כי אם בתוך חודשיים הוא אמר את הדברים כל־כך ברור – אין סיבה שלא יראה שהם גם מתבצעים.
- תת-אלוף (מיל') רו"ח ראם עמינח, חבר בורד במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בעבר חבר פורום מטכ"ל, עסק בגיוס חרדים לצבא, בוגר ישיבה לרבות תקופה בישיבה חרדית