הסנגוריה הצבאית פנתה אל מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ואל היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה - זאת בדרישה להימנע מהרחבת הליכי ביקורת המדינה אודות "נושאי הליבה" של 7 באוקטובר. המכתב מגיע על רקע טיוטות ששלח אנגלמן ובהן ביקורת לקצינים במטכ"ל, כולל הטלת אחריות אישית.
בין "נושאי הליבה" שהסנגוריה מעוניינת למנוע מהמבקר לדון בהם, נמצאים תפיסת הגנת הגבולות, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ומהלך קבלת ההחלטות ערב האירועים ובמהלכם - הן בצה"ל, הן בדרג המדיני והן בגופי הביטחון האחרים.
בפנייה שגובשה על ידי צוות משפטי הכולל את עו״ד ד"ר אביגדור קלגסבלד, את הסנגורית הצבאית הראשית אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין ואל"ם (במיל') אבי חלבי, נטען כי "המבקר חורג מסמכותו". לשיטתם, על פי חוק יסוד: מבקר המדינה והמשפט החוקתי בישראל, רק ועדת חקירה ממלכתית מוסמכת לבדוק אירועים בעלי השלכות כה הרות גורל, שלשון בג"ץ תיאר כ"האסון הגדול ביותר בתולדות כ-150 שנות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל".
עוד נטען כי ניהול הליך ביקורת המדינה על נושאים אלו עלול לפגוע בעתיד בעבודתה של ועדת חקירה – ממלכתית או אחרת – ולשבש אותה. כמו כן, לטענתם, עלולה להיפגע זכותם של משרתי צה"ל להליך הוגן, היות והליך ביקורת של מבקר המדינה מתנהל באופן חסוי ולא שקוף, ואינו כולל הגנות בסיסיות כמו חקירה נגדית, הופעה בפני הגורמים המחליטים או עיון במסמכים.
לדברי הסנגוריה, ממצאים לחובתם של מפקדים וחיילים עלולים "להיחרט בדברי הימים" ולהותיר צלקת אישית ומקצועית, בשעה שהם ממשיכים לשאת באחריות הכבדה של הגנה על המדינה בעת מלחמה.
עוד הדגישה הסנגוריה כי מדובר ב"אירועים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, שיש לחקור באמצעות גוף עצמאי, בלתי תלוי ובאופן פומבי – כמקובל במדינת ישראל במצבים טראומטיים ובאירועים בעלי השלכות אסטרטגיות כבדות". לדבריהם, מדינה שחוותה אסון לאומי חסר תקדים חייבת להבטיח את בירור האמת בכלים הראויים, תוך הגנה על זכויותיהם של הלוחמים וקציניהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו