דיווח מעמיק שפורסם הערב (שישי) ב"ניו יורק טיימס" חושף את התפקיד המרכזי שממלאת הבינה המלאכותית במבצעים הצבאיים של ישראל ברצועת עזה, במיוחד בפעילות יחידת העילית 8200. כפי שחושף העיתון האמריקני, אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חיסולו של איברהים ביארי, מפקד גדוד מרכז ג'באליה של חמאס, שנמנה עם האדריכלים המרכזיים של מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.
לפי הפרסום ב"ניו יורק טיימס", בשלהי אוקטובר 2023 המודיעין הישראלי התקשה לאתר את ביארי, שהסתתר במערכת המנהרות המסועפת שלהרצועה. לפי עדויות של שלושה גורמים בכירים, ישראלים ואמריקנים, שצוטטו בעיתון, צה"ל החליט להפעיל טכנולוגיה צבאית חדשנית המשולבת עם בינה מלאכותית.
כפי שמציין הדיווח, אף שהטכנולוגיה פותחה כעשור קודם לכן, זו הייתה הפעם הראשונה שבה יושמה בשדה הקרב.
על פי המקורות שצוטטו ב"ניו יורק טיימס", המרדף אחר ביארי האיץ את שיפור המערכת, כאשר מהנדסי יחידה 8200 שילבו בה יכולות בינה מלאכותית מתקדמות.
התוצאה לא איחרה לבוא – בהסתמך על הכלי החדשני לניתוח אותות אודיו, המערכת הצליחה לזהות את מיקומו המשוער של ביארי על סמך שיחות שביצע. כך, כפי שדווח ב"ניו יורק טיימס", ביצע חיל האוויר תקיפה ב-31 באוקטובר 2023 שהביאה לחיסולו של ביארי יחד עם כ-50 פעילי טרור נוספים. ראוי לציין שמנגד, ארגון זכויות אדם טען, כפי שהובא בכתבה, כי באותה תקיפה נהרגו יותר מ-125 אזרחים.
פרופיל המחבל שהציג העיתון האמריקני מגלה כי ביארי היה הגורם המרכזי שניהל את הלחימה בצפון עזה מרגע כניסת צה"ל לרצועה ועד חיסולו. הכתבה מזכירה כי לחובתו עומדת מעורבות בפיגוע בנמל אשדוד בשנת 2004, שגבה את חייהם של 10 ישראלים, וכן אחריות על ירי רקטי לעבר ישראל במשך כשני עשורים.
הכתבה ב"ניו יורק טיימס", המבוססת על ראיונות עם תשעה בכירים ביטחוניים מישראל וארה"ב, מדגישה כי חיסולו של ביארי הוא רק דוגמה אחת לאופן שבו ישראל מנצלת את הלחימה בעזה כמעבדת ניסויים לטכנולוגיות בינה מלאכותית צבאיות חדשניות, בהיקף חסר תקדים.
על פי מה שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס", במהלך השנה וחצי האחרונות, ישראל שילבה בינה מלאכותית במגוון יישומים מבצעיים: תוכנות לזיהוי פנים המסוגלות להשוות תמונות מטושטשות לזהויות ידועות, מערכות לזיהוי יעדים פוטנציאליים לתקיפות אוויריות, ואף פיתוח צ'אטבוט מבוסס מודל שפה גדול בערבית לניתוח הודעות טקסט ופרסומים ברשתות חברתיות.
כפי שנחשף בדיווח, פיתוחים אלה נולדו משיתוף פעולה ייחודי בין אנשי 8200 לחיילי מילואים העובדים בענקיות טכנולוגיה כדוגמת גוגל, מייקרוסופט ומטא. במסגרת זו הוקם מרכז חדשנות המכונה "הסטודיו", המתמחה בהתאמת מומחים לפרויקטים בתחום הבינה המלאכותית.
עם זאת, מציין ה"ניו יורק טיימס", הטמעת הטכנולוגיות הובילה לעיתים לטעויות בזיהוי ולפגיעה באזרחים.
אחד ההישגים המשמעותיים של "הסטודיו", על פי הפרסום, היה פיתוח מודל שפה גדול בערבית. לפי מה שדווח, בעוד חברות טכנולוגיה אזרחיות נאבקו בפיתוח מודלים כאלה בשל מחסור בבסיסי נתונים בערבית מדוברת, לצה"ל היה יתרון משמעותי הודות לעשרות שנות ניסיון בפענוח תקשורת בערבית מדוברת. כך, על פי המקורות, פותח הצ'אטבוט בחודשים הראשונים של המלחמה ושולב עם מערכות לניתוח תמונות וסרטונים.
כפי שמציין הדיווח, הצ'אטבוט הופעל לאחר חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בספטמבר כדי לנתח תגובות במדינות דוברות ערבית.
הכתבה ב"ניו יורק טיימס" מציינת בנוסף כי המערכת אמנם התמודדה עם קשיים בזיהוי סלנג מודרני וטעויות מסוימות, אך בסופו של דבר האיצה משמעותית את עבודת המודיעין.
מידע נוסף שנחשף מתייחס לשימוש במערכות זיהוי פנים במעברים בין צפון לדרום הרצועה. לפי ה"ניו יורק טיימס", ישראל התקינה מצלמות המשדרות תמונות ברזולוציה גבוהה למערכת זיהוי פנים מבוססת בינה מלאכותית, אף שלעתים המערכת התקשתה בזיהוי אנשים עם פנים מכוסות, מה שהוביל למעצרי שווא.
עוד חושף הפרסום האמריקני כי לפני המלחמה, ישראל פיתחה מערכת המכונה "לבנדר", המסוגלת לסווג במהירות נתונים לצורך איתור פעילי טרור בדרג נמוך. על פי הדיווח, המערכת שימשה את צה"ל בתחילת המלחמה לסיוע בבחירת יעדים, אף שדיוקה לא היה מושלם.
ה"ניו יורק טיימס" מסכם ומדווח כי הטכנולוגיה ששימשה לחיסול ביארי שופרה לאורך זמן, והפכה מדויקת יותר באיתור אנשים בודדים. לפי שני בכירים ישראלים שצוטטו בכתבה, המערכת שימשה בהמשך גם לאיתור חטופים, בשילוב עם מיפוי מערכת המנהרות התת-קרקעית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו