השימוש בתפקיד צבאי כדי להביע דעה פוליטית - פסול ופוגע בביטחון המדינה

החלטתו של מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, בגיבוי מלא של הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, להפסיק את שירותם של משרתי המילואים הפעילים שחתמו על העצומה המביעה אי אמון במהלכי המלחמה בעזה, הייתה רק מתבקשת.

לפוליטיקה אף פעם לא היה מקום בצה"ל, ובטח שאסור לאפשר לה לזלוג לתוך השורות בזמן מלחמה פעילה. כל אדם יכול להביע את דעתו, מחאתו או חוסר שביעות רצונו ממהלך כזה או אחר של הממשלה, אך השימוש בתפקיד צבאי, בהווה  או בעבר, כדי להביע דעה פוליטית, הוא פסול ופוגע באופן ממשי בביטחון המדינה.

על המכתב, שפורסם אתמול רק ב"ישראל היום", תחת הכותרת: "קריאה להחזרת כל החטופים גם במחיר הפסקת הלחימה", חתמו פחות מ־1,000 אנשי צוות אויר בדימוס ובמילואים, רובם המוחלט בדימוס, כלומר, לא ממלאים תפקיד פעיל בחיל, פחות מ־10% מהם משרתים פעילים. מתוך 60 המשרתים הפעילים החתומים על המכתב, ישנם מספר בודד של כשירי טיסה, והיתר הם ותיקים שאולי בעבר סיימו קורס טיס, אך טיסותיהם הופסקו בעבר מפאת גילם, וכעת הם משמשים בתפקידי מטה. חותמים אחרים אינם מוכרים בחיל האוויר. יצוין כי אתמול חתמו למעלה מ־150 קצינים וקצינות מחיל הים על מכתב הקורא להפסקת הלחימה לטובת החזרת החטופים.

אי אמון ברמטכ"ל

אנשי צוות האוויר, בדימוס ובמילואים, אמנם לא קראו לאי התייצבות או לסרבנות במודעה שפרסמו, אך קבעו כי "בעת הזאת, המלחמה משרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים ואישיים ולא אינטרסים ביטחוניים. המשך הלחימה אינו תורם לאף אחת ממטרותיה המוצהרות ויביא למותם של חטופים, של חיילי צה"ל ושל אזרחים חפים מפשע".

בחיל האוויר, ראו במודעה כהבעת אי אמון במפקדי צה"ל, במפקד חיל האוויר, ברמטכ"ל. למעשה, איש צוות אוויר  שמחליט להשתמש בהיותו טייס כדי להביע דעה פוליטית בפומבי, שמתנגדת להמשך הלחימה במתכונתה הנוכחית, אינו יכול לתקוף ברצועת עזה, בלבנון או בזירות רחוקות, לתכנן או לפקד על תקיפה כזו.

האמונה בצדקת הדרך, והאמון במי שנותן את הפקודה, הוא מרכיב משמעותי בסל הכלים של כל לוחמי צה"ל בצאתם לקרב, ויש שיגידו שהיא משמעותית עוד יותר בחיל האוויר.

בימים האחרונים, לפני פרסום המכתב, קיימו בכירי חיל האוויר שיחות עם המארגנים ועם חותמים פוטנציאליים, כדי להניא אותם מלחתום על המכתב, ולהבהיר להם את השלכות המהלך: אלו הציבוריות, ואלו האישיות. לאור השיחות, יותר מ־40 משרתים פעילים משכו את חתימתם טרם פרסום המכתב.

שיהיה ברור. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. זכות המחאה, ההפגנה, והבעת הדעה היא זכות בסיסית של כל אזרח ואזרח, תהא דעתו אשר תהא.

לא זה המקום להיכנס לשאלת גבולות המחאה האזרחית המותרת, אך אחד הלקחים המשמעותיים מ־7 באוקטובר הוא שאסור להכניס פוליטיקה לצבא, ולסרבנות או איום באי התייצבות - פשוט אין מקום. לאף אדם, מוכשר ככל שיהיה, אין זכות להשתמש בעובדה שסיים קורס טיס לפני 20 או 30 שנה, כדי לטעון שדעתו חשובה יותר מדעתו של כל חייל או אזרח אחר.

השימוש בתפקיד צבאי – בעבר או בהווה – למען מטרה פוליטית, מוצדקת ככל שתהיה בעיניי המתבונן, הוא פסול. וחמור מכך: השימוש בתפקיד הצבאי לשם הבעת דעה פוליטית מכתים את חיל האוויר ואת צה"ל, ומערער את ההרתעה הישראלית.

משרתים פעילים בחיל האוויר – בקבע ובמילואים – הביעו בשיחות סגורות תמיכה במהלכיו של מפקד חיל האוויר. פה המקום להזכיר כי בשעת המבחן האמיתית, ב־7 באוקטובר, התייצבו כל המילואימניקים כדי להשיב מלחמה שערה ולהפוך את הקערה על פיה. שנה וחצי אחרי , ישראל עדיין נלחמת בשבע חזיתות, ולמרבה הצער מתמודדת גם עם החזית השמינית, הפנימית, המסוכנת מכל.

אנו ניצבים בפני אתגרים ביטחוניים עצומים. חייבים להרגיע את השיח הפנימי, ולא לאפשר לפוליטיקה מכל סוג לחדור לתוך שורות הצבא.