עוצבת הגליל תרגלה בשבוע שעבר איום פלישה של חיזבאללה בגבול הצפון. בעקבות לקחי 7 באוקטובר, מטרת התרגיל היתה קבלת כוחות הצבא שמגיעים להגיב לתרחיש חדירה שכזה, והפנייתם למקומות הנכונים.

גם בצה"ל מאמינים שהסיכוי לפלישה של "כוח רדואן" ירד משמעותית. התשתיות של יחידת העילית של ארגון הטרור חיזבאללה לאורך הגבול הושמדו ברמה של כ־90%, אבל אחת האפשרויות הנבחנות היא שאם ימומש איום פלישה הוא יהיה בטנדרים (פיקאפים) ובכלי רכב בעלי עבירות גבוהה מעומק השטח. התנועה המהירה יכולה לייצר הפתעה.

מאז שחיזבאללה נפגע באופן משמעותי - כולל חיסול ראשיו, נטרול אלפים שנפצעו במתקפת הביפרים, השמדת מחסני אמל"ח ומשגרים ועוד - הארגון עובר שינויים. ההערכה היא שבארגון ינסו לעבור ללוחמת גרילה, צעד שישנה את תרחיש האיום המקובל עד כה. מנגד, קיימת הערכה בקרב גורמי המודיעין כי בלבנון יכולות להיות תמורות פוליטיות שישפיעו על חיזבאללה, כשעל הפרק הכסף שיממן את שיקום כפרי הדרום - צעד שישראל לא מאפשרת עדיין ללבנון לבצע.

לישראל יש עניין במי שישקם את כפרי הדרום. בדיעבד ברור שאחרי 2006, הכסף האיראני שמימן את חיזבאללה היה המצע העיקרי לשיקום הארגון. אחרי המלחמה ההיא, הכסף סייע להתנחל בלבבות התושבים וארגון הטרור בנה את עצמו מחדש. המילואימניקים של חיזבאללה, אלו שנתנו את בתיהם לארגון והיו אמורים להתייצב אם תפרוץ מלחמה, סומנו. ההחלטה של ישראל היא להמשיך לפגוע במי שהיו פעילי הארגון ואף למנוע את חזרתם. אם יועבר כסף שאינו איראני, זמן השיקום של הכפרים יימשך שלוש עד חמש שנים. אלא שגם כפריים שעזבו לא ששים לחזור מחשש שבתוך כמה שנים בתיהם ייהרסו מחדש.

חיזבאללה משתקם

לאורך גבול הצפון נמתח קו פרימטר. מחבלים שמנסים לחצות אותו נורים, גם אם הם אינם חמושים. ההערכה היא שמאחורי הירי שבוצע בסוף השבוע האחרון, כמו גם שבוע קודם לכן, עומדים ארגונים סוררים. ועדיין צה"ל המשיך ותקף נכסי חיזבאללה גם בעומק לבנון. בעוצבת הגליל ניקו את השטח עד לעומק 10 ק"מ, גם מצפון לליטני. את חלק מהנכסים שחיזבאללה איבד, כך מזהים בצה"ל, הם מנסים להעביר אל מצפון לנהר. במקרים כאלה לרוב המחבלים מותקפים. התוכנית העתידית של חיזבאללה לא ברורה עדיין, אם בכלל יש כזאת. בארגון הוקפצו מפקדים גם ארבע דרגות מעלה, זה כמו שמ"פ בצה"ל ימונה למפקד חטיבה או אוגדה.

סגן ר', קמ"ד תמרון במרכז האש בפיקוד צפון, מסביר כי ההבנה היא שככל שהחיים בכפרי הדרום יתחדשו, כך האכיפה נגד חיזבאללה תעמוד למבחן. "אנחנו רואים שהם עושים פעולות, אנחנו בטוחים שיש עדיין תשתיות שנשארו מתקופת המלחמה", הוא אומר. "הם מנסים להציל אמצעי לחימה, כולם בסוף נערכים למערכה הבאה. קשה להבין איך משמרים את זה לאורך זמן - אילו התאמות ושינויים צריך לבצע בשביל שדברים יישארו באותה צורה וכדי שהאכיפה תישמר".

השליטה של צה"ל בחמש הנקודות בתוך לבנון אינה מוגבלת בזמן ומטרידה מאוד את הלבנונים, שמעבירים מסרים דרך התיאום האמריקני. הלבנונים טענו בפני האמריקנים שהם עסוקים יותר בנוכחות צה"ל מאשר בסיכול של חיזבאללה. ישראל מנצלת מנגד את הלגיטימציה הבינלאומית וממשיכה לסכל באופן אגרסיבי כל זיהוי של חיזבאללה מעבר לגבול. צבא לבנון מתעמת גם הוא לראשונה זה עשרות שנים עם ארגוני הטרור ואף משמיד להם נשק. בצה"ל רואים את הניסיונות שלו, ויש גם מי שמעדיף אותו על פני יוניפ"יל, ששיתף פעולה עם חיזבאללה.

סגן ר' מסביר: "תקפנו עשרות מטרות. זאת התקיפה הכי מאסיבית, והוצאנו הכל בתיאום וברצף של תקיפות מבלי שהאויב ייערך לכך. התוכנית היתה להוציא הכל, ולא לפגוע במרקם של הפסקת האש. לא מוציאים משהו שיוביל שוב למלחמה, ומצד שני מראים להם לא להתעסק איתנו. לא היה דבר כזה מאז התמרון. אנחנו עושים הכל במאבק יומיומי, עכשיו אנחנו בתקופת האכיפה, ותקיפות לשם אכיפה ועבודה עם האמריקנים ועם צבא לבנון. אנחנו נותנים להם את כל הסיבות בעולם לא להתקרב".