בשעה 11:00 בבוקר הלוחמים כבר היו אחרי שעות עבודה ארוכות ומייגעות. אלפי פלשתינים מגיעים מדי שבוע למעבר רחל, שמפריד בין בית לחם לירושלים, ומשם נכנסים להר הבית לתפילות יום שישי של רמדאן. מערכת הביטחון לא לוקחת שום סיכונים, והחיילים בודקים אותם בקפידה. בשבוע שעבר נתפס מבוקש לחקירה בעת בדיקה שגרתית, בפעם הבאה זה עלול להיות מחבל בדרך לפיגוע.

זוהי הכניסה המשמעותית ביותר של פלשתינים לתחומי הקו הירוק בשנתיים האחרונות. אם בעבר נכנסו עשרות אלפים מדי יום לעבודה בישראל, כעת השערים סגורים בשל המלחמה. בצה"ל לא לוקחים סיכונים כשמדובר בכניסת הפלשתינים לתוך עיר הבירה, ובוחנים אותם בשבע עיניים.

מפקד חטיבת עציון, אל"ם ג', מפקח על הנעשה בגזרה הנפיצה ומנהל בחצי השנה האחרונה מדיניות נוקשה במיוחד. שבוע בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, הוא נפצע בפיגוע מכוניות התופת הכפול בצומת גוש עציון, ולמד שגם כשגזרת עציון נחשבת שקטה - השקט כנראה מתעתע.

כמעט כל המחבלים שהצליחו לבצע פיגועים מורכבים יצאו מחברון. זו נמצאת אמנם בגזרה השכנה, אך בפועל משפיעה רבות על הערים ועל הכפרים הפלשתיניים בעציון, וייתכן שהפיגוע הבא כבר בדרך. אם בעבר רמדאן היה סימן להאטת הפעילות, כעת הרגל לוחצת בכל הכוח על דוושת הגז.

"כמות הפעילות ההתקפית שהחטיבה עשתה בשבוע שעבר גדולה יותר מהפעילות בשבוע הקודם, לפני רמדאן, בניגוד גמור למה שהיה מקובל בעבר בתקופה זו", אומר אל"ם ג'. "אין יותר אזורים אסורים, אנחנו נכנסים בכל יום ובכל שעה עם גדודי המילואים שלנו למקומות שבעבר נחשבו יעדים ליחידות מיוחדות בלבד".

והתוצאה מרשימה: כ־3,000 פעולות התקפיות בשנה האחרונה, מהן קרוב ל־1,000 מעצרי חשודים בפעולות טרור. "זה סדר גודל שלא נראה פה בעבר. הגדודים שמו להם למטרה, בין היתר, את מחנות הפליטים שבגזרה, אל־ערוב ודהיישה. בזה האחרון היו ניסיונות הצהרתיים להקים גדוד טרור. כרגע זה נשאר בגדר מחשבה בלבד. השטח מוחזק בסך הכל בצורה טובה, וכל מי שמדבר על תכנון פיגועים - נעצר", מציין אל"ם ג', אך מבהיר כי הם מודעים היטב לכך שאינם יודעים הכל.

בינה מלאכותית במעברים

לאי־היציבות בשטח נוסף בשבועות האחרונים גם ממד חדש - שחרור עשרות מחבלים לשטח. "שחררו לכאן בערך 50 מחבלים, אנשים שלא היית חולם שישחררו", מעיד אל"ם ג', ומתאר מדיניות של "יחס אישי" כלפי המחבלים, בדגש על רמדאן: "ביקרנו אצלם ואנחנו במעקב אחריהם. יש הגבלה על תנועותיהם".

הפעילות נגד הטרור נמשכת כל העת, ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים מצטרפים למאמצי הכוחות בשטח למנוע טרור. בצה"ל התלבטו אם להקים מחסומים בתוך שטחי יו"ש כדי לנטר את התנועה על ציר 60, הציר המרכזי של יהודה ושומרון, אך הוחלט שלא לעשות זאת מכיוון שהדבר יגרום לפקקי ענק, שהם בעיה ביטחונית ובטיחותית כאחד.

אל"ם ג' מציג מערכת טכנולוגית מתקדמת וחדישה שבאמצעות בינה מלאכותית יודעת לזהות סימנים מחשידים, המהווים מכפיל כוח לכוחות בשטח ומאפשרים להם לעצור את המחבלים בדרכם אל היעד. "אנחנו עכשיו בתהליך משמעותי מאוד של לייצר לחטיבה שערים טכנולוגיים שבאמצעותם נוכל למנוע חופש פעולה של מחבלים על ציר 60.

"אני יכול להסתכל על מי שנמצא בתוך הרכב, וסימנים מסוימים יודעים להקפיץ לי את האדם שאותו אני מחפש. המערכת לוקחת את המאפיינים של כל הפיגועים שהתרחשו בגזרה ב־20 השנים האחרונות, ובאמצעותם מזהה את המחבלים".

אל"ם ג' על המערכת החדישה: "היא מזהה מחבלים על בסיס מאפייני פיגועים מ־20 השנים האחרונות, ולפי סימנים מסוימים מקפיצה לי את האדם שאותו אני מחפש מתוך מי שברכב"

אנו צועדים במעבר, בעוד הפלשתינים האחרונים עושים את דרכם אל תוך ירושלים. כולם מחזיקים בכרטיס מגנטי שבאמצעותו הם יכולים לנוע בעיר למשך שעות מוגבלות. אם לא יחזרו בזמן - יסומנו, ייחקרו ולא יוכלו לשוב ולהיכנס.

בכיכר מעל המעבר שלט דהוי: "בית לחם". עד הסכמי אוסלו היתה זו הכניסה המרכזית מאזור חברון וגוש עציון לירושלים, דרך ציר 60. כעת זהו מעבר לפלשתינים ולתיירים שעד המלחמה היו מגיעים לעיר בהמוניהם. בשנה וחצי האחרונות העיר התרוקנה מתיירים, ומלונות שינו את ייעודם בשל כך בניסיון לשרוד.

הדבר הוביל למגמה מטרידה בעיר שנחשבת סובלנית יחסית בשל הרכבה הדתי. כמו באינתיפאדה השנייה, גם כעת עוזבים התושבים הנוצרים את האזור ומהגרים לחו"ל. "יש הגירה שלילית משמעותית של נוצרים", אומר אל"ם ג', "והדעיכה במספר הנוצרים הופכת את העיר ליותר מוסלמית וקיצונית. זו עיר עם פוטנציאל להיות מתונה ושפויה, והתהליכים האלו מסכנים זאת".

מחמשים את היישובים

בצה"ל מתרכזים כעת בפעילות ברמדאן לצד סיכול הטרור, אך העיניים מופנות כל הזמן גם אל הקומה הבאה - שיפור ההגנה על יישובי יו"ש בעקבות המסקנות מאירועי 7 באוקטובר. חטיבת עציון, כמו יתר החטיבות המרחביות, מתכוננת בין היתר לתרחיש קיצון שבו המון פלשתיני ינסה לחדור ליישובים. במבצע שומר החומות, במהלך רמדאן, היתה הפרת סדר כזו והיא הגיעה עד 400 מטרים בלבד מגדר היישוב בית חגי שבחטיבת יהודה.

"תרגלנו מוכנות לתרחיש כזה בחודשיים האחרונים בשני תרגילי ענק ובתרגול רמטכ"ל", אומר אל"ם ג'. במקביל, לפי גישת "היישוב כמבצר", החטיבה עושה רבות כדי לחזק את היישובים. "הכנסנו מקלעים ליישובים, הוספנו תחמושת מיוחדת, ואנחנו מתרגלים את הכוחות באופן אינטנסיבי. אנחנו לא רוצים שמישהו יופתע שוב".

כמסקנה נוספת וקריטית מ־7 באוקטובר, מתכוון מח"ט עציון להקים חמ"ל אחורי שבאמצעותו יוכלו בכירי החטיבה לנהל את המרחב במקרה קיצון, שבו לא יהיו מסוגלים לנהל את הקרב מהחטיבה המרחבית במרכז גוש עציון. מבחינת אל"ם ג', התושבים ביישובים הם אחד הכוחות המשמעותיים ביותר שנרתם להגן על הגזרה.

"אם שואלים אותי מה מכפיל הכוח של החטיבה ביחס לכישלון ב־7 באוקטובר, במידה רבה זהו גדוד ההגנה המרחבית (הגמ"ר). בסוף אלו אנשים שמגינים על היישוב שבו הם גרים, שחיים את היישוב ויש להם חוש ריח שאין אותו ללוחם שבא לקו, בטח לא ללוחם סדיר".

אירוע שהתרחש לאחרונה בנווה דניאל, ושפורסם עליו ב"ישראל היום", מדגים את העניין היטב. "שלושה תצפיתנים הגיעו למרחק 70 מטרים מגדר היישוב, לנקודה מאוד רגישה של קריית חינוך. המערכת עבדה - כוח הגמ"ר תפס אותם, הם כעת עצורים והתהליך איתם הולך למיצוי".

לפני כמה חודשים נכנסו לחטיבת עציון כמה נגמ"שים שיהוו כוח נוסף בעת תרחיש קיצון. אני שואל את המח"ט אם הוא מעוניין גם בטנקים. "אנחנו בשיח על זה", הוא משיב. "יש כל מיני מכפילי כוח שכבר קיימים היום בשטח. למשל, לאחרונה שמנו מא"גים על ההאמרים. גם כלים נוספים יהיו מכפילי כוח, אך צריך לומר שצה"ל מתוח עד הקצה ואנחנו מבינים שלא כל מה שאנחנו רוצים גם נוכל לקבל".

מפקד החטיבה מבקש בסיכום להעביר מסר דווקא בימים אלו. "הייתי רוצה לחזק את עם ישראל, את תושבי גוש עציון, ולומר להם שהם בידיים טובות. בכל יום אנחנו מוכנים יותר טוב, מפיקים לקחים, לומדים, מחדדים ומשחיזים את הכלים שלנו - ועושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לעמוד במשימה שלנו".