גיוס החרדים: אכ"א חייב להפסיק להתנהל בזירה שאינה שלו

בימים אלו, הממשלה מתכנסת כדי לאשר הארכה נוספת של גיוס המילואים בהתאם לסעיף 8 לחוק שירות המילואים. מדובר בהחלטה בעלת השלכות כבדות משקל, הן ברמה האישית של אנשי המילואים השחוקים ובני משפחותיהם, והן ברמה הלאומית, כאשר ציבור שלם ממשיך לאבד אמון במוסדותיו.

במקביל, הממשלה אישרה הוצאת 400 אלף צווי 8 לקראת המתקפה בעזה, הרחבה משמעותית מהצו הקודם שהוביל לגיוס מרבי של עד 320 אלף חיילי מילואים. אך בעוד שצה"ל מגייס חיילי מילואים במספרים חסרי תקדים, אכ"א עדיין לא שלח צו גיוס אפילו לאחוז אחד מתוך 14,000 החרדים בני 17.5-18.5, הגילאים שבהם הסיכוי לשירות קרבי הוא הגבוה ביותר. זאת למרות שהכנסת הכירה בצורך דחוף לתגבור כוח הלוחמים ושרי הביטחון אישרו הוצאת 10,000 צווי גיוס לחרדים. בפועל, גויסו פחות מ-100 חרדים מתוך מאגר פוטנציאלי רחב.

צה"ל טוען כי ניתן לקלוט 4,800 חרדים עד יוני 2025, אך למרות האישור לכך, המספרים בפועל רחוקים מהיעד. מדוע אכ"א נמנע מלשלוח צווי גיוס או לפחות צווי מיון ראשוניים (צו ראשון) ל-14 אלף הצעירים הללו? הרי אם יוציא את הצווים הללו, הוא לא יחרוג ממה שאישרו בג"ץ והשרים, ואף לא מהמכסה שהוא עצמו הגדיר.

אם קשה להבין מדוע אכ"א אינו פועל בהתאם, כדאי לקרוא שוב ושוב את דו"ח נומה – הדו"ח שנעשה לבקשת הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי, ומצא כי אכ"א דיווח דיווחי כזב בנושא גיוס חרדים, גם לציבור וגם למטכ"ל. מהדו"ח עולה כי במשך שנים, אכ"א לא גייס אפילו חרדי- בן ישיבה אחד לשירות צבאי אמיתי.

למרות המחדל המתמשך, הציבור נוטה להפנות את האש כלפי החרדים או שר הביטחון, אך הבעיה האמיתית טמונה בהתנהלות אכ"א. הכדור בידים שלהם! הם אלו שמטרפדים את גיוס החרדים ומגייסים אותם לישיבות במקום לצבא, ועל הדרך מסתירים את הנתונים מהציבור על בסיס קבוע.

הפתרון נמצא על השולחן: אכ"א חייב להפסיק להתנהל בזירה שאינה שלו, לחדול מהתנהלות פוליטית ולחדול מדיונים עם ההנהגה החרדית. עליהם להוציא כבר היום זימונים למיון ראשוני לכל חרדי בגילאי 17.5-18.5, ולזמן את כולם במיידי לשבוע הבא. זהו אינו רק עניין של ביטחון – זהו עניין של צדק חברתי בסיסי.

האם אכ"א אמור לחפש פרצות משפטיות כדי להימנע מגיוס לוחמים חרדים, ולהמשיך להפיל את כל הנטל על לוחמי המילואים? הגיע הזמן להתייצב מול העובדות: אם צה"ל מסוגל לגייס חרדים, עליו לעשות זאת לאלתר. אם יש צווי גיוס מוכנים, הם חייבים לצאת. ואם הנטל אינו מתחלק בצורה צודקת, הממשלה מחויבת לספק פתרונות – ולא למשוך זמן על חשבון מי שכבר נותנים את הכל.