דודתה של ענבר היימן ז"ל: "היא חייבת להיות ברשימה, יש סלקציה בין החללים"

ההסכם שנחתם בין חמאס לישראל יצר לא מעט מחלוקות בין אזרחי המדינה, אך גם בקרב משפחות החטופים יש מי שעדיין טוען כי עריכת הרשימות נעשתה באופן לא תקין.

חנה כהן, דודתה של ענבר היימן, אמרה בשיחה היום (רביעי) עם "ישראל היום" כי להשקפתה נעשה עוול לאחייניתה, אשר לדבריה לא מופיעה ברשימת השחרורים הקרובה.

"קשה לנו מאוד כל מה שקורה", היא מספרת. "ענבר לא נמצאת ברשימה ההומניטרית של הנשים, למרות שהיא אחת מ-10 נשים שנמצאות בשבי, ועונה על כל ההגדרות והקריטריונים", לטענתה. "בפעימה הזו צפויים להשתחרר גם חללים, קשישים ונשים, אבל ענבר בכל זאת לא נמצאת ברשימה".

איך גיליתם שענבר לא נמצאת ברשימה?

"בשיחה שהייתה לנו לא מזמן עם גל הירש, הבנו שענבר לא נמצאת ברשימה", כהן מסבירה, "אנחנו יזמנו את השיחה איתו, זה לא שמישהו בא ועדכן אותנו – והוא היחיד שנתן לנו תשובה".

והוא הסביר לכם למה ענבר לא מופיעה שם?

"הוא הסביר שהיא לא נמצאת ברשימה, מכיוון שהיא מוגדרת כ'חלל'", חנה אומרת. "הרבנות נתנה את האישור שענבר לא בין החיים, ואילו על האחרים יש סבירות גבוהה מאוד שהם לא בחיים – אבל יש כאלו שגם כן מוגדרים כחללים, גם בעסקת הנשים יש אחת כזו", חנה טוענת. "אמרנו את זה לגל אבל הוא ענה שהם צריכים לבוא לקבורה – אבל מה עם ענבר? אמרתי לו שזאת סלקציה בין החללים, כפי שעשו סלקציה בין החטופים החיים. אני לא יודעת מאילו מניעים הם עושים את זה, אבל בעיניי זה חמור ביותר".

מתי אתם צפויים לקבל את הרשימה?

"אנחנו מקווים מאוד שנפגוש את הרשימה בשבת הקרובה, וענבר חייבת מבחינתנו להיות בפנים. אנחנו לא מקבלים דבר אחר", חנה מדגישה. "אם היא לא תהיה ברשימה – אני אחשוב על הצעדים הבאים שלנו כמשפחה. ענבר היא החלל הצעיר ביותר מבין הנשים שנמצאות כרגע על הקרקע של עזה. מדינת ישראל הייתה חייבת לדרוש אותה, אבל מבחינת ראש הממשלה היא כנראה לא שווה הרבה – למרות שהיא אישה, ולמרות שצפויים לחזור חללים".

את בטוחה במה שאת אומרת?

"אני יודעת את זה בוודאות מלאה, בין היתר מהמשפחות עצמן", חנה מסבירה. "בעסקה של הנשים יש גם אישה שיוצאת, שאנחנו יודעים שמוגדרת כחלל, וזאת לא ענבר. אז אנחנו לא מצפים, אלא דורשים את ענבר בעסקה הזאת – לא ניתן שיעשו סלקציה על הגב של ענבר".

מה מצב המשפחה בימים אלה?

"מאחורי ענבר יש משפחה שלמה שמשלמת מחיר כבד מאוד", חנה מודה. "הסבתא של ענבר נפטרה לפני כשבוע משברון לב, ואימא של ענבר במצב לא טוב. מאז 7.10 אנחנו לא עובדים, לא אני, לא בעלי, לא הבת שלי, לא ההורים של ענבר, לא אח שלה. אנחנו מדורדרים גם נפשית וגם פיזית, ואני נאבקת להחזיר את ענבר לאימא שלה – כי אימא שלה לא תשרוד את זה", חנה אומרת.

"ביבי הבטיח לאימא של ענבר מעל בימת האו"ם שהוא יחזיר את ענבר לקבורה בישראל, וגם בשיחה סגורה בינו לבין אימא שלה, באותו מפגש באו"ם, הוא אמר את זה. הוא אפילו חתם לי על התמונה של ענבר, וכתב שהוא מבטיח להחזיר אותה לקבורה. שלוש פעמים הוא הבטיח את זה, ובינתיים הוא הפך אותה מ'אישה' ל'גופה', כי היא כבר לא זוכה לתואר 'אישה' אצלו", טוענת כהן. "הוא גרע אותה מתואר הכבוד שלה וגרע אותה מעסקת הנשים ההומניטרית, ואנחנו יודעים שחוזרים אנשים לא חיים, זה לא סוד – אבל שלוש פעמים הוא הבטיח, ושלוש פעמים לא קיים. אנחנו נרצחים עם ענבר שלנו כל יום מחדש".